מפרשי רש"י על בראשית מט ג
רש"י
"וראשית אוני" - היא טפה ראשונה שלו שלא ראה קרי מימיו (ב"ר)
"אוני" - כחי כמו (הושע יב ט) מצאתי און לי (ישעיהו מ כו) מרוב אונים (ישעיהו מ כט) ולאין אונים
"יתר שאת" - ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה לשון נשיאות כפים
"ויתר עז" - במלכות כמו (ש"א ב) ויתן עז למלכו ומי גרם לך להפסיד כל אלה
רש"י מנוקד ומעוצב
וְרֵאשִׁית אוֹנִי – הִיא טִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁלּוֹ, שֶׁלֹּא רָאָה קֶרִי מִיָּמָיו (ב"ר שם,ד; יבמות ע"ו ע"א).
אוֹנִי – כֹּחִי, כְּמוֹ: "מָצָאתִי אוֹן לִי" (הושע יב,ט); "מֵרוֹב אוֹנִים" (ישעיהו מ,כו); "וּלְאֵין אוֹנִים" (שם,כט).
יֶתֶר שְׂאֵת – רָאוּי הָיִיתָ לִהְיוֹת יָתֵר עַל אַחֶיךָ בִּכְהֻנָּה; לְשׁוֹן נְשִׂיאוּת כַּפַּיִם (ב"ר צט,ו).
וְיֶתֶר עָז – בְּמַלְכוּת (שם), כְּמוֹ: "וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ" (שמ"א ב,י). וּמִי גָּרַם לְךָ לְהַפְסִיד כָּל אֵלֶּה?–
מפרשי רש"י
[ב] שלא ראה קרי וכו'. אף על גב שאין אשה מתעברת מביאה ראשונה (יבמות דף לד.), שני ביאות בעל, כדאמרינן (עירובין ק ע"ב) הרוצה שיהיה לו בנים זכרים יבעל וישנה, ומשני הטפות ביחד שהיו מתערבים הזרעים - נתעברה. ויש מפרשים (החזקוני) בשביל שהיו האמהות מתאוות להעמיד תולדות - מעכו באצבע, שלא יהיה הזרע לבטלה:
בד"ה ראשית אוני כו' ואע"פ שאין כו' נ"ב ומחמי קבלתי משום שהיו לה עיני' רכות וסומא אין לה טענת בתולים מהרש"ל: