מפרשי רש"י על בראשית מא כו
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"א • פסוק כ"ו |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יג • יד • טז • יט • כג • כו • ל • לב • לח • לט • מג • מד • מה • מז • מט • נ • נה • נו • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שֶׁ֧בַע פָּרֹ֣ת הַטֹּבֹ֗ת שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙ הֵ֔נָּה וְשֶׁ֤בַע הַֽשִּׁבֳּלִים֙ הַטֹּבֹ֔ת שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים הֵ֑נָּה חֲל֖וֹם אֶחָ֥ד הֽוּא׃
רש"י
"שבע שנים ושבע שנים" - כולן אינן אלא שבע ואשר נשנה החלום פעמים לפי שהדבר מזומן כמו שפירש לו בסוף ועל השנות החלום וגו' בשבע שנים הטובות נאמר הגיד לפרעה לפי שהיה סמוך ובשבע שני רעב נאמר הראה את פרעה לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק נופל בו לשון מראה
רש"י מנוקד ומעוצב
שֶׁבַע שָׁנִים וְשֶׁבַע שָׁנִים – כֻּלָּן אֵינָן אֶלָּא שֶׁבַע, וַאֲשֶׁר נִשְׁנָה הַחֲלוֹם פַּעֲמַיִם לְפִי שֶׁהַדָּבָר מְזֻמָּן, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ לוֹ בַּסּוֹף: "וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם..." (להלן פסוק לב). בְּשֶׁבַע שָׁנִים הַטּוֹבוֹת נֶאֱמַר (להלן פסוק כה): "הִגִּיד לְפַרְעֹה", לְפִי שֶׁהָיָה סָמוּךְ. וּבְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב נֶאֱמַר (להלן פסוק כח): "הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה", לְפִי שֶׁהָיָה הַדָּבָר מֻפְלָג וְרָחוֹק נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן מַרְאֶה.
מפרשי רש"י
[כו] כלם אינם אלא שבע וכו'. הא דכתיב "שבע פרות שבע שנים ושבע שבלים שבע שנים" לא בא להגיד שכל אחד ואחד הוא שבע שנים, שמזה לא יהיה משמע כי ענין החלום אחד הוא:
[כז] לפי שהוא דבר מופלג ורחוק וכו'. אבל קשיא ד'הגדה' שייך גם כן על דבר מופלג, והוי ליה לומר לשון 'הגדה' בשניהם, ושמא יש לומר דניחא ליה למנקט אצל חלום ראיה דבכל מקום נאמר "וארא בחלומי" לא לשון הגדה, דלא שייך זה בחלום, אלא במילתא דהוא סמוך - דלא שייך בו לשון 'הראה' כתב לשון 'הגיד'. אבל לא ידעתי למה לא יפרש הרב דמידי דהוא לטובה שייך לשון 'הגדה', לפי שכל טוב ראוי להגיד, אבל במידי דהוא רעה יאמר בו 'הראה', לפי שאין ראוי להגיד לאדם דיבה רעה, "מוציא דבר כסיל" (ר' משלי י, יח), ומראה אותו לו ואינו מוציא אותו מפיו, ולא יתכן בזה הגדה, אבל 'הראה' שייך בו, וזה יותר נכון: