מפרשי רש"י על בראשית מא לח
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק מ"א • פסוק ל"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יג • יד • טז • יט • כג • כו • ל • לב • לח • לט • מג • מד • מה • מז • מט • נ • נה • נו • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־עֲבָדָ֑יו הֲנִמְצָ֣א כָזֶ֔ה אִ֕ישׁ אֲשֶׁ֛ר ר֥וּחַ אֱלֹהִ֖ים בּֽוֹ׃
רש"י
"הנמצא כזה" - הנשכח כדין אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו הנמצא ל' תמיהה וכן כל ה"א המשמשת בראש תיבה ונקודה בחטף פתח
רש"י מנוקד ומעוצב
הֲנִמְצָא כָזֶה – "הֲנַשְׁכַּח כְּדֵין" (אונקלוס): אִם נֵלֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ הֲנִמְצָא כָמוֹהוּ (בראשית רבה צ,א)? "הֲנִמְצָא" לְשׁוֹן תְּמִיהָה, וְכֵן כָּל הֵ"א הַמְשַׁמֶּשֶׁת בְּרֹאשׁ תֵּיבָה וּנְקוּדָה בַחֲטַ"ף פַּתָּח.
מפרשי רש"י
[לא] הנשכח כדין וכו'. פירוש הא דכתיב "הנמצא" אין פירושו אם נמצא בעולם איש כזה, ותהיה נפעל בינוני או נפעל עבר, אלא פירושו אם אנו מוצאים איש כזה, והנו"ן הוא לעתיד למדברים בעדם. ואם היה פירושו אם נמצא בעולם איש כזה - היה תרגומו 'המשתכח'. ומה שהכריח את המתרגם לעשות אותו עתיד ולא בינוני - כתב הרא"ם מפני שהה"א התימה לא תבא על הבינוני, רק על עבר ועתיד. כך פירש הוא, וזה אינו, דהרי נמצא "השומר אחי אנכי" (לעיל ד, ט) דהוא בינוני, והכא נמי גם כן תוכל לבא ה"א התימה לבינוני נפעל. ועוד - למה לא נפרש אותו עבר, הנמצא עד היום איש כזה מיום שנברא העולם. אך מה שהכריח את המתרגם לפרש אותו כך, מפני שאילו היה פירושו אם נמצא כך במציאות - היה לו לפרעה לומר זה מיד אחר החלום, ולא לומר תחלה "וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני עבדיו" (ר' פסוק לז) ואחר כך אמר "הנמצא כזה איש אשר וגו'", אלא לא היה פרעה אומר "הנמצא איש חכם ונבון", שהוא מתמיה על פתרון החלום, רק שהוא מחובר אל דברי יוסף שאמר (ר' פסוק לג) "ועתה ירא פרעה איש חכם ונבון", וכתיב "וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו", ועל זה אמר "הנמצא כזה איש אשר רוח אלקים בו" אם נלך ונבקשנו: