מפרשי רש"י על בראשית מא ג


<< | מפרשי רש"י על בראשיתפרק מ"א • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • יא • יג • יד • טז • יט • כג • כו • ל • לב • לח • לט • מג • מד • מה • מז • מט • נ • נה • נו • נז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית מ"א, ג':

וְהִנֵּ֞ה שֶׁ֧בַע פָּר֣וֹת אֲחֵר֗וֹת עֹל֤וֹת אַחֲרֵיהֶן֙ מִן־הַיְאֹ֔ר רָע֥וֹת מַרְאֶ֖ה וְדַקּ֣וֹת בָּשָׂ֑ר וַֽתַּעֲמֹ֛דְנָה אֵ֥צֶל הַפָּר֖וֹת עַל־שְׂפַ֥ת הַיְאֹֽר׃


רש"י

"ודקות בשר" - טינב"ש (בלע"ז צארט דין) לשון דק


רש"י מנוקד ומעוצב

וְדַקּוֹת בָּשָׂר – טינבי"ש [tenves = דקות] בְּלַעַ"ז, לְשׁוֹן "דַּק".

מפרשי רש"י

[ד] טינבש. הוצרך לפרש לשון לעז, כי לשון 'דק' אינו נופל רק על דק ממש ולא על דבר כחוש, הביא מלשון לע"ז שיאמר גם כן על דבר כחוש, אף על גב שעיקר הלשון על דבר שהוא דק, כמו עפר וחול: [ה] טינבש בלע"זא פירוש אינו דק כמשמעו - שזהו על דבר השחוקב, אלא 'טינב"ש בלע"ז' שהוא נאמר על בשר הכחוש:

בד"ה מכאן שהאדם כו' בסופו נ"ב והב"י בהלכות תענית תמה עליו דא"כ יוסף ג"כ ה"ל להיות שרי דהא ג"כ לא קיים עדיין מצות פריה ורביה דהא לא היה לו בת מדלא השיאה בירידת' למצרי' ונראה דאפש' שהיתה לו בת ומתה קודם ירידתן למצרים כמו שצריכין לומר לאותו מ"ד שס"ל דתאומות נשאו כנ"ל והתוס' במסכת תענית כתבו דיוסף מדת חסידות היתה בו ומחמיר ע"ע היה: