מפרשי רש"י על בראשית לט ג


| מפרשי רש"י על בראשיתפרק ל"ט • פסוק ג' |
א • ג • ו • ט • י • יא • יד • יז • יט • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ט, ג':

וַיַּ֣רְא אֲדֹנָ֔יו כִּ֥י יְהֹוָ֖ה אִתּ֑וֹ וְכֹל֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא עֹשֶׂ֔ה יְהֹוָ֖ה מַצְלִ֥יחַ בְּיָדֽוֹ׃


רש"י

"כי ה' אתו" - שם שמים שגור בפיו (ב"ר)


רש"י מנוקד ומעוצב

כִּי ה' אִתּוֹ – שֵׁם שָׁמַיִם שָׁגוּר בְּפִיו (מדרש תנחומא וישב ח).

מפרשי רש"י

[ג] שם שמים שגור בפיו. דאין לומר כמשמעו כמו "ראה ראינו כי היה ה' עמך" (לעיל כו, כח), ורוצה לומר כי היה מצליח על ידי הקב"ה, דזה כתיב אחריו "וכל אשר עשה ה' מצליח בידו", אלא רוצה לומר כי שם שמים היה שגור בפיו, ומפני זה "כל אשר עשה - ה' מצליח בידו". אבל בב"ר (פו, ה) לא משמע כך כלל; אמר ר' אבא מלחש ונכנס מלחש ויוצא, אמר ליה אדוניו מזוג רותחין - והיו רותחין, מזוג פושרין - והיו פושרין, אמר ליה יוסף מה תבן בעפרים וכו', עד שראה שכינה על גביו, הדא הוא דכתיב "וירא אדוני יוסף כי ה' אתו". ונראה דהכי פירושו - מפני שקשה למה ראה כי השכינה אתו, ואין דרך בן אדם לראות זה, ותרצו מפני שהיה 'מלחש ונכנס וכו, ובזה היה סבור שהוא מלחש ומכשף, ולכך נגלה עליו כדי שידעו כי אין הלחש רק שהתפלל לה', ומכל מקום "כי ה' אתו" כמשמעו, רצה לומר (כמשמעו) שהשכינה אתו, דומיא מה שכתוב לפניו "ויהי ה' את יוסף" (פסוק ב), אבל שנאמר "כי ה' אתו" - 'שם שמים שגור בפיו' לא מצאתי זה בדברי רז"ל. והרא"ם הביא ראיה מב"ר (פו, ה) ותנחומא (וישב סימן ח) לדברי רש"י, והמדקדק בהם לא די שלא מצא ראיה לדבריו אלא סתירה ימצא מבוארת:

בד"ה כי אם הלחם כו' ולכן מה שהקשה כו' נ"ב ואני אומר שבודאי סריס ממש היה וקודם זה המעשה כמו יום או יומים היה נתרפא בסיבה זו כדי שיאמין לאשתו ויתפסוהו וע"י גילגול זה ירדו כל אחיו למצרים כדפירש לעיל אבל מ"מ לא אמר' ששכב עמה אלא עשה עמה חדודין קרובי תשמיש מהרש"ל: