מפרשי רש"י על במדבר ה כד
רש"י
"והשקה את האשה" - אין זה סדר המעשה שהרי בתחלה הקריב מנחתה אלא הכתוב מבשרך שכשישקנה יבאו בה למרים לפי שנאמר בטן וירך מנין לשאר כל הגוף ת"ל ובאו בה בכולה אם כן מה ת"ל בטן וירך לפי שהן התחילו בעבירה תחלה לפיכך התחיל מהם הפורענות
"למרים" - להיות לה רעים ומרים
רש"י מנוקד ומעוצב
וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה – אֵין זֶה סֵדֶר הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה מַקְרִיב מִנְחָתָהּ; אֶלָּא הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ, שֶׁכְּשֶׁיַּשְׁקֶנָּה, יָבוֹאוּ בָּהּ לְמָרִים. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר 'בֶּטֶן' וְ'יָרֵךְ', מִנַּיִן לִשְׁאָר כָּל הַגּוּף? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָאוּ בָהּ", בְּכֻלָּהּ. אִם כֵּן, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בֶּטֶן וְיָרֵךְ? לְפִי שֶׁהֵן הִתְחִילוּ בַּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, לְפִיכָךְ הִתְחִיל מֵהֶם הַפֻּרְעָנוּת (ספרי יז).
לְמָרִים – לִהְיוֹת לָהּ רָעִים וּמָרִים.
מפרשי רש"י
[לא] אין זה סדר המעשה כו'. כלומר, שהרי אחר הקרבת המנחה כתיב (ר' פסוק כו) "והשקה את האשה", ואתיא כרבי שמעון (סוטה דף יט.), ורבנן פליגי התם שמשקה ואחר כך מקריב המנחה, ופירש (רש"י) אליבא דרבי שמעון, שכן משמע לשון המקרא (כ"ה ברא"ם):
[לב] להיות לה רעים ומרים. פירוש, דלאו דווקא מרים, אלא 'רעים ומרים', שכל דבר רע נקרא 'מר':