המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ויראו ראשי הבדים" - בפרוכת שכנגד הפתח באמה טרקסין יכול יהיו מקרעין בה ויוצאין תלמוד לומר ולא יראו החוצה הא כיצד דוחקין ובולטין כעין שני דדי אשה כענין שנאמר (שיר השירים א יג) בין שדי ילין (יומא נד א)
"ויהיו שם" - על הבדים יאמר שהיו שם באותו הנחה ומצב
"עד היום הזה" - רצה לומר עד אשר נגנז בימי יאשיהו
"ויאריכו הבדים" - רצה לומר משכו הבדים לחוץ כלפי המזרח והיו נראים לפני הדביר בהיותם דוחקין ובולטין בפרוכת שהיה מול הפתח אבל לא היו נראים החוצה להיות מקרעין בפרוכת לצאת חוצה לו
"ויארכו". שהתארכו הבדים עד "שנראו מן הקדש על פני הדביר", ר"ל אל פתח הדביר תוך חלל הפתח בלטו מן
הכפורת כשני שדים, שהבדים היו דוגמת חוט השדרה היוצא מן המוח ומשלח מעינות ההרגשה לכלל הגויה עד המקום נגד הלב
ששם עקר פעולת נפש החיונית, שנגדו היה ההיכל, ושם היה דוגמת השדים המלאים חלב:
