מלבי"ם על ירמיהו ה כו


"כי" יבאר מה הם החטאים שבעבורם ישנה חקות קציר ועצר את השמים, שהם עון גזל ורציחה, כמו שבארתי בפרשת בראשית, כי העונות שהם נגד חקי הטבע וקיום העולם כמו רציחה, תעניש הטבע בעצמה ותפרע מן החוטאים, כמ"ש קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה, עי"ש:

"ישור", מדמה צידתם את האנשים בפח יקוש כציידי עופות, שבעת שפורשים הרשת והעופות נופלים לתוכה, הציד עומד מרחוק עד שהעוף שנוקש ונלכד ישוך וישתוק שאז יציב המשחית שנית ללכוד אחרים, כי כל עוד שהיקושים ר"ל העופות הנלכדים ברשת לא שככו ועודם מתנודדים בהרשת לא יוכל להציב המשחית שנית כי העופות הבאים ירגישו תנועת הנלכדים, וז"ש "ישור" ויביט "כשך יקושים" בעת ישוכו וישתקו העופות הנוקשים ברשת, אז "הציבו המשחית" שנית ללכוד אחרים, אבל זאת לא יעשו הרשעים בצידת עופות, רק כי באופן זה "אנשים ילכדו", שבעת נלכד אחד ברשתם ימתינו עד שימיתוהו וישוכך הדבר ואז ילכדו אנשים אחרים:


ביאור המילות

"ישר". מענין הבטה מרחוק. כמו שור שחקים (איוב ל"ה):

"כשך". כמו כשוך חמת המלך. והוא פעל עבר מן הכפולים כמו יען רך לבבך, וחם השמש:

"יקושים". הם הנוקשים ונלכדים ברשת:

"כלוב". סל שמשימין שם ציד העופות:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.