מלבי"ם על ירמיהו ה יז

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק ה' • פסוק י"ז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ה', י"ז:

וְאָכַ֨ל קְצִֽירְךָ֜ וְלַחְמֶ֗ךָ יֹֽאכְלוּ֙ בָּנֶ֣יךָ וּבְנוֹתֶ֔יךָ יֹאכַ֤ל צֹֽאנְךָ֙ וּבְקָרֶ֔ךָ יֹאכַ֥ל גַּפְנְךָ֖ וּתְאֵנָתֶ֑ךָ יְרֹשֵׁ֞שׁ עָרֵ֣י מִבְצָרֶ֗יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖נָּה בֶּחָֽרֶב׃



"ואכל", ונגד שאמרתם חרב ורעב לא נראה, יבואו עליכם שני אלה, כי האויב הזה "יאכל" תחלה "קצירך ולחמך" אשר היה מיועד "למאכל בניך ובנותיך", ואח"כ "יאכל גם צאנך ובקרך", שאתה לא היית אוכל אותם, ואח"כ "יאכל גם גפנך ותאנתך", ר"ל לא לבד פרי גפנך רק גפנך בעצמו שישחית הכל, עד שתסבלו חרפת רעב, "וערי מבצריך ירושש בחרב":

ביאור המילות

"יאכלו בניך". נעלם מלת אשר, אשר יאכלו בניך:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.