מלבי"ם על ירמיהו ה כח

<< | מלבי"ם על ירמיהופרק ה' • פסוק כ"ח | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ה', כ"ח:

שָֽׁמְנ֣וּ עָֽשְׁת֗וּ גַּ֚ם עָבְר֣וּ דִבְרֵי־רָ֔ע דִּ֣ין לֹא־דָ֔נוּ דִּ֥ין יָת֖וֹם וְיַצְלִ֑יחוּ וּמִשְׁפַּ֥ט אֶבְיוֹנִ֖ים לֹ֥א שָׁפָֽטוּ׃



"שמנו עשתו" מכל טוב שגזלו, ולא לבד שאין יראים מעונש, "גם עברו דברי רע" שגם אין מדברים עליהם רע כלל, כי הם עוברים על דברי רע אלה בלתי חוששים להם, אחר כי "דין לא דנו" אחר שלא נמצא דין עליהם לכן אין יראים, כי הוא "דין יתום" לכן לא דנו אותו, כי התובע הדין עליהם הוא או היתום של הנרצח, או האביונים קרוביו, והנה דין יתום לא דנו ולכן "ויצליחו" כי לא מצאו דין כנגדם, וכן "משפט אביונים לא שפטו":

ביאור המילות

"עשתו" מענין עשת שן. ויל"פ מלשון עשתות שאנן (איוב י"ב), "עשתונות ומחשבות". ר"ל שחשבו דברי רע גם עברו עליו ועשאוהו בפועל:

"ויצליחו". כי דין לא דנו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.