מלבי"ם על ירמיהו ה א
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ה' • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
שׁוֹטְﬞט֞וּ בְּחוּצ֣וֹת יְרוּשָׁלַ֗͏ִם וּרְאוּ־נָ֤א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחוֹבוֹתֶ֔יהָ אִם־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ׃
"שוטטו", דברי השם, אומר אל תתמהו כי הבאתי על ירושלים הרעה הזאת, כי הנה "שוטטו בחוצות ירושלים", החוץ הוא אצל הבתים והרחוב הוא מקום השוק שבו יתאספו כל העם, ובזה מוסיף כי לא לבד בחוצות כי גם "בקשו ברחובותיה" מקמות האסיפה, "אם תמצאו איש אם יש עשה משפט", ר"ל שהחוצות והרחובות שהם מלאים אנשים תמיד, בעת "שיש שם" מי "שעושה משפט או מבקש אמונה" ראו נא "אם תמצאו" אז אף "איש" אחד בחוץ או ברחוב? כי אם יראו שיוצא אחד מן השופטים לעשות משפט או אחד מן הנביאים המבקש אמונה אז יסתתרו כולם בבתיהם, ולא נמצא איש. ושיעור הכתוב אם תמצאו איש בעת שיש עושה משפט אז אסלח לה:
ביאור המילות
"בחוצות, ברחובותיה". החוץ הוא אחורי הבתים, ורחוב הוא מקום השוק רחב ששם הרבים מתאספים, כמ"ש ישעיה (ט"ו ג'):
"וראו ודעו". הסדר תמיד ודעו וראו שהראיה מוסיף על הידיעה (ש"א י"ב י"ז, י"ד מ', כ"ד י"א, כ"ה י"ז. ש"ב כ"ד י"ג, מ"א כ' ז' וכ"ב, מ"ב ה' ז'. ירמיה ב' י"ט) ופה הכונה בהפך ראו ועכ"פ ודעו עפ"י הודעת אחרים. ומוסיף ובקשו, ובשמואל א' (כ"ג) ודעו וראו את מקומו וכו' וראו ודעו מכל המחבאים, שתחלה צוה שלא די הודעת אחרים רק יראו בעיניהם, ואז מן הראיה ידעו עפ"י השכל מכל המחבאים וכו':
"משפט, אמונה". משפט בין אדם לחברו. ואמונה בין אדם למקום, בכ"מ, כמ"ש בישעיה (א' כ"א):
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ה א · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.