מלבי"ם על ירמיהו ה ו
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ה' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
עַל־כֵּן֩ הִכָּ֨ם אַרְיֵ֜ה מִיַּ֗עַר זְאֵ֤ב עֲרָבוֹת֙ יְשׇׁדְדֵ֔ם נָמֵ֤ר שֹׁקֵד֙ עַל־עָ֣רֵיהֶ֔ם כׇּל־הַיּוֹצֵ֥א מֵהֵ֖נָּה יִטָּרֵ֑ף כִּ֤י רַבּוּ֙ פִּשְׁעֵיהֶ֔ם עָצְמ֖וּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶֽם׃
"על כן" אחר שחטאם הוא מצד המרד לא מצד הסכלות, "הכם אריה" ואחר כך "זאב ערבות" (הוא "היענע") שיוצא על טרפו בערב ודרכו לאכול את הנבלות, "ישודדו" את אשר הכה האריה, "והנמר" שדרכו לשקוד אצל הערים לארוב על האנשים "שקד על עריהם", והנמשל על שלש פעמים שבא נבוכדנצר עם מחנהו והחריב אותם, וזה בא על "כי רבו פשעיהם" בכמות "ועצמו" באיכות כי אינם מצד התאוה רק מצד המרד שעז"א "משבותיהם":
ביאור המילות
"זאב ערבות". מענין ערבה ומדבר, או מענין ערב שהזאבים יפולו בעיר בלילה, "ישדדם", מבנין פועל הכבד הדומה למרובע מן ישודד מצבותם (בן מלך).
"רבו פשעיהם, עצמו משובותיהם". הפשעים הם המרדים במעשה אמר רבו בכמות. השובבות הוא ענין נפשיי, שרוחו שובב (כנ"ל ב' י"ט, ג' ו') אמר עצמו באיכות:
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ה ו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.