מ"ג ירמיהו ה א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שׁוֹטְﬞט֞וּ בְּחוּצ֣וֹת יְרוּשָׁלַ֗͏ִם וּרְאוּ־נָ֤א וּדְעוּ֙ וּבַקְשׁ֣וּ בִרְחוֹבוֹתֶ֔יהָ אִם־תִּמְצְא֣וּ אִ֔ישׁ אִם־יֵ֛שׁ עֹשֶׂ֥ה מִשְׁפָּ֖ט מְבַקֵּ֣שׁ אֱמוּנָ֑ה וְאֶסְלַ֖ח לָֽהּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

הֲלִיכוּ בְּשׁוּקֵי יְרוּשְׁלֵם וַחֲזוֹ כְעַן וּדְעוּ וּבְעוֹ בִרְחוֹבָהָא אִם תִּשְׁכְּחוּן גְבַר דְלֵיהּ עוֹבָדִין טָבִין אִם אִית עָבֵיד דִין דִקְשׁוֹט בָּעֵי הֵימָנוּתָא וְאֶשְׁבּוֹק לְהוֹן:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שוטטו" - ענין ההליכה אנה אנה וכן משוט בארץ (איוב א)

"בחוצות" - בשוקים וכן וחוצות תשים לך בדמשק (מלכים א כ)

"ברחובותיה" - מלשון רחוב

"איש" - ר"ל גדול ובעל מעשים טובים וכן הלא איש אתה (שמואל א כו

מצודת דוד

"ואסלח לה" - אם תמצאו אף איש יחידי כזה אז אסלח לכל העיר

"שוטטו" - לכו בחוצות ירושלים אנה ואנה וראו עתה בהם ותנו לב לדעת מעשה האנשים ובקשו ברחובותיה אם תמצאו שם איש ישר אם יש מי עושה משפט ומבקש אמונה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שוטטו", דברי השם, אומר אל תתמהו כי הבאתי על ירושלים הרעה הזאת, כי הנה "שוטטו בחוצות ירושלים", החוץ הוא אצל הבתים והרחוב הוא מקום השוק שבו יתאספו כל העם, ובזה מוסיף כי לא לבד בחוצות כי גם "בקשו ברחובותיה" מקמות האסיפה, "אם תמצאו איש אם יש עשה משפט", ר"ל שהחוצות והרחובות שהם מלאים אנשים תמיד, בעת "שיש שם" מי "שעושה משפט או מבקש אמונה" ראו נא "אם תמצאו" אז אף "איש" אחד בחוץ או ברחוב? כי אם יראו שיוצא אחד מן השופטים לעשות משפט או אחד מן הנביאים המבקש אמונה אז יסתתרו כולם בבתיהם, ולא נמצא איש. ושיעור הכתוב אם תמצאו איש בעת שיש עושה משפט אז אסלח לה:

ביאור המילות

"בחוצות, ברחובותיה". החוץ הוא אחורי הבתים, ורחוב הוא מקום השוק רחב ששם הרבים מתאספים, כמ"ש ישעיה (ט"ו ג'):

"וראו ודעו". הסדר תמיד ודעו וראו שהראיה מוסיף על הידיעה (ש"א י"ב י"ז, י"ד מ', כ"ד י"א, כ"ה י"ז. ש"ב כ"ד י"ג, מ"א כ' ז' וכ"ב, מ"ב ה' ז'. ירמיה ב' י"ט) ופה הכונה בהפך ראו ועכ"פ ודעו עפ"י הודעת אחרים. ומוסיף ובקשו, ובשמואל א' (כ"ג) ודעו וראו את מקומו וכו' וראו ודעו מכל המחבאים, שתחלה צוה שלא די הודעת אחרים רק יראו בעיניהם, ואז מן הראיה ידעו עפ"י השכל מכל המחבאים וכו':

"משפט, אמונה". משפט בין אדם לחברו. ואמונה בין אדם למקום, בכ"מ, כמ"ש בישעיה (א' כ"א):