מלבי"ם על דברים ל ג

(ג) "ושב ה' אלהיך את שבותך" (את הזה הוא מלשון עם ושבותך מלשון תשובה) שכשם שתתעורר לשוב אל ה' לעמת זה ישוב ה' אליך ע"ד (זכריה א ג) שובו אלי וגו' ואשובה אליכם וגו': "ורחמך" שיתן אותך לרחמים בלב הגוים: "ושב וקבצך מכל העמים". אחרי ההרוחה ישוב ויקבצך: "אשר הפיצך". ירמז שאף שתהיה שם בדרך נפוץ מפוזר מאד, לא היה זה במקרה רק "ה' אלהיך שמה". שהיה במכוון מאת ה' שתהיו שמה וגם יורה שאף בשביל מעט מבנ"י בכל מדינה "ה' אלהיך שמה" שהשכין שכינתו ביניהם: