מלבי"ם על דברים ל טז

(טז) "אשר אנכי מצוך היום"וגו', הוא החיים שאמר. ואת הטוב שאמר, והוא "וחיית". פי' שתחיה בעצמך שהוא חיי הנפש שתהיה קיים באיש כמלאכים (כי על חיי הגופים לא יתכן לומר שהוא חי וקים בפרטות באיש שהרי המות כרוך בעקבו, והוא מת בכל רגע ורגע): "ורבית". הוא לשון גידול וצמיחה, שתלך מחיל אל חיל (ולא כמלאכים שהם עומדין רק במדרגה אחת) וגם: "וברכך ה' בארץ". שתחיו גם חיי הגופים בארץ הקדושה, שתוכל לסגל שם מצות ומעשים טובים: