מכילתא על שמות כ ו

<< | מכילתא על שמות • פרק כ' • פסוק ו' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שמות כ', ו':

לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃

"לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא". אף שבועת שוא הייתה בכלל (ויקרא ה ד) "או נפש כי תשבע לבטא בשפתים" והרי הכתוב מוציאה מכללה, ומחמיר עליה, ופוטרה מן הקרבן!

כשם שהיא פטורה מן הקרבן, כך תהא פטורה מן המכות? - תלמוד לומר "את שם ה'". מכלל קרבן יצאת, מכלל מכות לא יצאת!

"לא תשא" למה נאמר? לפי שהוא אומר (ויקרא יט יב) "לא תשבעו בשמי לשקר", אין לי אלא שלא ישבע. מנין שלא יקבל עליו להשבע? תלמוד לומר "לא תשא את שם ה' אלהיך". עד שלא קבלת עליך להשבע - הריני לך אלהים, משקבלת עליך להשבע - הריני לך לדיין, שנאמר "כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא".

אי איפשר לומר "לא ינקה" שכבר נאמר (שמות לד ז) "ינקה", ואי איפשר לומר "ינקה" שכבר נאמר "לא ינקה"! אמור מעתה: מנקה הוא לשבים, ואינו מנקה לשאינן שבים!

מפני ארבעה דברים אלו הלך מתיא בן חרש אצל רבי אלעזר הקפר ללודיא. אמר לו: רבי, שמעת בארבע חלוקי כפרה שהיה רבי ישמעאל דורש? אמר לו: כתוב אחד אומר (ירמיה ג יד) "שובו בנים שובבים", הא למדת שתשובה מכפרת! - וכתוב אחד אומר (ויקרא טז ל) "ביום הזה יכפר עליכם", הא למדנו שיום הכפורים מכפר! - וכתוב אחד אומר (ישעיה כב יד) "אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון", הא למדת שמיתה מכפרת! - וכתוב אחד אומר (תהלים פט לג) "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם", הא למדנו שייסורין מכפרין! כיצד יתקיימו ד' כתובים אלו?

העובר על מצות עשה ועשה תשובה - אינו זז משם עד שמוחלין לו, ועל זה נאמר "שובו בנים שובבים".

והעובר על מצות לא תעשה ועשה תשובה - אין כח בתשובה לכפר, אלא התשובה תולה ויום הכפורים מכפר, ועל זה נאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם".

והמזיד על כריתות ועל מיתת בית דין ועשה תשובה - אין כח בתשובה לתלות, ויום הכפורים לכפר, אלא תשובה ויום הכפורים מכפרין מחצה - וייסורין ממרקין ומכפרין מחצה, ועל זה נאמר "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם".

מי שמחלל שם שמים ועשה תשובה - אין כח בתשובה לתלות ולא יום הכפורים מכפר ולא ייסורין בלבד ממרקין, אלא התשובה ויום הכיפורים תולין ויום המיתה וייסורין ממרקין, ועל זה נאמר "אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון". ואומר (שמואל א ג יד) "אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה". בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר הוא במיתה.

רבי אומר: שומע אני שלא יכפר יום מיתה? כשהוא אומר (יחזקאל לז יג) "בפתחי את קברותיכם", הא למדת שיום המיתה מכפר!

רבי אומר: כל שהוא מ"לא תשא" ולמעלן - התשובה מכפרת. מ"לא תשא" ולמטה, ו"לא תשא" עמהם - התשובה תולה ויום הכיפורים מכפר.

ואי זה הוא מ"לא תשא" ולמעלה? - עשה ולא תעשה, חוץ מ"לא תשא".

מ"לא תשא" ולמטה? - דברים שחייבין עליהם מיתות בית דין, מיתה בידי שמים, כרת ומלקות ארבעים, חטאות ואשמות, ו"לא תשא" עמהם:

ראו גם: התורה והמצוה על שמות כ ו - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

<< · מכילתא על שמות · כ · ו · >>