מכילתא על שמות כ יא

<< | מכילתא על שמות • פרק כ' • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

שמות כ', י"א:

כַּבֵּ֥ד אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אִמֶּ֑ךָ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִכ֣וּן יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃

"כבד את אביך ואת אמך", שומע אני בדברים? תלמוד לומר (משלי ג ט) "כבד את ה' מהונך'", במאכל ובמשתה ובכסות נקייה.

דבר אחר: כבד את אביך, לפי שנאמר (ויקרא כ ט) "איש איש כי יקלל אביו ואמו" אין לי אלא איש, אשה מנין? טומטום ואנדרוגינוס מנין? תלמוד לומר "כבד את אביך" מכל מקום. מה כבוד, לא חלק בין אשה לאיש - אף מורא לא חלקו בין איש לאשה, דברי רבי ישמעאל.

רבי יהודה בן בתירא אומר: הרי הוא אומר (ויקרא יט ג) "איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו": מה שבת, לא חלק בין איש לאשה וטומטום ואנדרוגינוס - אף מורא, לא תחלוק בין איש לאשה בין טומטום לאנדרוגינוס.

רבי אומר: חביב כבוד אב ואם לפני מי שאמר והיה העולם, ששקל כבודן ומוראן לכבודו, וקללתן לקללתו.

כתיב "כבד את אביך ואת אמך" וכנגדו כתיב (משלי ג ט) "כבד את ה' מהונך", הקיש כבוד אב ואם לכבוד המקום.

כתיב (ויקרא יט ג) "איש אמו ואביו תיראו", וכנגדו כתיב (דברים ו יג) "את ה' אלהיך תירא", הקיש מוראת אב למוראת המקום.

כתיב (שמות כא יז) "ומקלל אביו ואמו", וכנגדו כתיב (ויקרא כד טו) "איש כי יקלל אלהיו", הקיש קללת אב ואם לקללת המקום.

בא וראה מתן שכרן: נאמר (משלי ג ט) "כבד את ה' מהונך" וכנגדו כתיב (משלי ג י) "וימלאו אסמיך שבע", ואמר "כבד את אביך ואת אמך" וכנגדו "למען יאריכון ימיך".

(דברים ו יג) "את ה' אלהיך תירא", (מלאכי ג כ) "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה", (ויקרא יט ג) "איש אמו ואביו תיראו...". מה אמור בשבת? (ישעיה נח יד) "אם תשיב משבת רגלך... אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ".

רבי אליעזר אומר: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאדם מכבד אמו יותר מאביו, לפי שהיא משדלתו בדברים - לפיכך הקדים אב לאם לכיבוד.

וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאדם מתיירא מאביו יותר מאמו, לפי שהוא מלמדו תורה - לפיכך הקדים אב לאם במורא. מקום שחסר - השלים!

או: כל הקודם במקרא - קודם במעשה? תלמוד לומר "איש אמו ואביו תיראו", מגיד ששניהם שקולין, זה בזה!

"כבד את אביך ואת אמך". אם כבדתן - "למען יאריכון ימיך", ואם לאו - למען יקצרון.

שדברי תורה נוטריקון, שכן דברי תורה נדרשין מכלל הן לאו מכלל לאו הן:

"על האדמה" - מכאן אמרו: כל מצוה שמתן שכרה בצדה - אין בית דין של מטה מוזהרין עליה:

ראו גם: התורה והמצוה על שמות כ יא - פירוש מלבי"ם על המכילתא.

<< · מכילתא על שמות · כ · יא · >>