מכילתא על שמות כ ט

<< | מכילתא על שמותפרק כ' • פסוק ט' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות כ', ט':

וְי֨וֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔֜י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֣֨ה כׇל־מְלָאכָ֜֡ה אַתָּ֣ה ׀ וּבִנְךָ֣͏ֽ־וּ֠בִתֶּ֗ךָ עַבְדְּךָ֤֨ וַאֲמָֽתְךָ֜֙ וּבְהֶמְתֶּ֔֗ךָ וְגֵרְךָ֖֙ אֲשֶׁ֥֣ר בִּשְׁעָרֶֽ֔יךָ׃


"ויום השביעי" למה נאמר? - לפי שהוא אומר (שמות לא טו) "כל העושה מלאכה ביום השבת מות יומת", עונש שמענו, אזהרה מנין? תלמוד לומר "ויום השביעי... לא תעשה כל מלאכה".

אין לי אלא עונש ואזהרה על מלאכת היום. עונש ואזהרה על מלאכת הלילה מנין? תלמוד לומר (שמות לא יד) "מחלליה מות יומת". עונש שמענו, ואזהרה לא שמענו - תלמוד לומר "ויום השביעי שבת לה' אלהיך", שאין תלמוד לומר "שבת", אלא להביא את הלילה בכלל אזהרה.

רבי אחאי בן יאשיה אומר: "אתה ובנך ובתך" - אלו הקטנים. או אלו הגדולים? אמרת, והלא כבר מוזהרים הם! הא, מה תלמוד לומר "אתה ובנך ובתך" - אלו קטנים.

"עבדך ואמתך" - אלו בני ברית. אתה אומר אלו בני ברית, או אינו אלא עבד ערל? כשהוא אומר (שמות כג יב) "וינפש בן אמתך והגר" - הרי עבד ערל אמור. הא מה תלמוד לומר "עבדך ואמתך"? - אלו בני ברית:
"וגרך" - זה גר צדק. או אינו אלא גר תושב? כשהוא אומר (שם) "הגר" - הרי גר תושב אמור. הא מה תלמוד לומר "וגרך"? - זה גר צדק:


ראו גם: התורה והמצוה על שמות כ ט - פירוש מלבי"ם על המכילתא.