מכילתא על שמות יג ב
| מכילתא על שמות • פרק י"ג • פסוק ב' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
קַדֶּשׁ־לִ֨י כׇל־בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כׇּל־רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃
קא. וידבר ה' אל משה וגו' קדש לי כל בכור , הוא אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. בכלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל. קדש לי כל בכור פטר רחם וגו' כלל (אחד זכרים ואחד נקבות). כל הבכור אשר יולד וגו' פרט. (יצאו נקבות ממשמע) אני אקרא את הכלל מה תלמוד לומר את הפרט שאם אני קורא את הכלל אבל לא את הפרט שומע אני כל שיולד ראשון בין זכר בין נקבה יהיה בכור, תלמוד לומר כל הבכור זכרים אבל לא נקבות. אני אקרא את הפרט מה תלמוד לומר את הכלל. אם קורא אני את הפרט ולא את הכלל שומע אני כל שהוא זכר, בין שהוא פותח רחם ובין שאינו פותח רחם יהיה בכור תלמוד לומר קדש לי כל בכור עד שיהא זכר ופותח רחם. (לקיים מה שנאמר) כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר.
קב. באדם ובבהמה את שיש לו באדם יש לו בבהמה, יצאו הלוים שאין להם באדם אין להם בבהמה. דבר אחר, הקיש בכור אדם לבכור בהמה ובכור בהמה לבכור אדם. מה הבהמה הנפלים פוטרים בו הבכורה, אף האדם הנפלים פוטרים בו את הבכורה. ומה בכור אדם אתה רשאי ליתנו לו בכל מקום שירצה, אף בכור בהמה אתה רשאי ליתנו לו בכל מקום שירצה. לפי שהוא אומר והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם (דברים יב), שומע אני אפילו הוא במקום רחוק יהיה עליו חובה להביאו לבית הבחירה, תלמוד לומר באדם ובבהמה. הקיש בכור אדם לבכור בהמה. מה בכור אדם נותנו לכהן בכל מקום שירצה, אף בכור בהמה נותנו לכהן בכל מקום שירצה. ומה בכור אדם מטפל בו שלשים יום, אף בכור בהמה מטפל בו שלשים יום.
לי הוא למה נאמר? לפי שהוא אומר הזכר תקדיש הקדישו שתקבל שכר, או אם הקדשתו מקודש ואם לא הקדישתו אינו מקודש -תלמוד לומר לי הוא, מכל מקום. הא מה תלמוד לומר הזכר תקדיש הקדישו, קבל שכר. כיוצא (בואתה תצוה [בו אתה] אומר), ובער עליה הכהן (ויקרא ו) למה נאמר? והלא כבר נאמר ולבנון אין די בער (ישעיה מ) הא מה תלמוד לומר ובער עליה הכהן, שתקבל שכר. כיוצא בו, את הכבש האחד למה נאמר? והלא כבר (שם) נאמר וחיתו אין די עולה, הא מה תלמוד לומר את הכבש האחד (למה נאמר) לקבל שכר. כיוצא בו ועשו לי מקדש למה נאמר? והלא כבר נאמר את השמים ואת הארץ אני מלא, (ירמיה כג) הא מה תלמוד לומר ועשו לי מקדש (שמות כה) כדי לקבל שכר על העשיה. כבר שבתו תלמידים ביבנה ולא שבת שם רבי יהושע, וכשבאו תלמידיו אצלו אמר להם מה דברים היה לכם ביבנה אמרו לו אחריך רבי. אמר להם ומי שבת שם, אמרו לו ר' אלעזר בן עזריה. אמר להם אפשר ששבת שם ר' אלעזר בן עזריה ולא חדש לכם דבר? אמרו לו כלל זה דרש, אתם נצבים היום כלכם טפכם נשיכם (דברים כט) וכי טף היה יודע להבין בין טוב לרע, אלא ליתן שכר למביאיהם, לרבות שכר עושי רצונו. לקיים מה שנאמר ה' חפץ למען צדקו וגו' (ישעיה מב). אמר להם איזה דבר חדש יתר על זה, הריני כבן שבעים שנה ולא זכיתי לדבר זה בלתי היום, אשריך אברהם אבינו שאלעזר בן עזריה יצא מחלציך אין הדור יתום שרבי אלעזר בן עזריה שרוי בתוכה. אמרו לו, רבי עוד כלל זה דרש לכן הנה ימים באים נאם ה' לא יאמר עוד חי ה' וגו' (ירמיה טז) למה הדבר דומה. לאחד שהיה מתאוה לבנים ונולדה לו בת, היה נודר בחייה חזר ונולד לו בן הניח הבת והיה נודר בחיי הבן. רבי שמעון בן יוחאי אומר, למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בדרך ופגע בו זאב וניצל, והיה מספר מעשה זאב. פגע בו ארי וניצל הימנו, הניח מעשה זאב והיה מספר מעשה ארי. כיוצא בו דרש, ויקרא שם המקום בית אל (בראשית כה) עבר שם הראשון ונתקיים השני. כיוצא בו דרש, ולא יקרא שמך עוד יעקב וגו' (שם יז) (עבר) הראשון ונתקיים השני. כיוצא בו דרש, שרי אשתך עבר שם הראשון ונתקיים השני. (כיוצא בו) דרש, ולא יקרא שמך עוד יעקב וגו' (שם לה) (עבר) הראשון נתקיים השני נתוסף לו. יצחק לא נשתנה שמו שנקרא מפי הקב"ה. וג' הם שנקראו מפי הקב"ה, יצחק ושלמה ויאשיהו. יצחק מהו אומר אבל שרה אשתך יולדת לך בן וקראת את שמו יצחק (שם יז). בשלמה מהו אומר כי שלמה יהיה שמו (דברי הימים כב). יאשיהו מהו אומר הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וגו'(מלכים א' יג). ויש אומרים אף ישמעאל בגוים. מצינו שמותיהן של צדיקים ומעשיהם גלויים למקום עד שלא נוצרו, שנאמר בטרם אצרך בבטן וגו' (ירמיה א). מצינו שמותיהן של צדיקים, שמותיהן של רשעים מנין- תלמוד לומר זורו רשעים מרחם וגו' (תהלים נח).
ויאמר משה אל העם וגו' אין לי אלא שמזכירים יציאת מצרים בימים, בלילות מנין- שנאמר למען תזכור את יום צאתך וגו', ימי חייך הימים, כל ימי חייך הלילות, כדברי בן זומא. וחכמים אומרים, ימי חייך בעולם הזה, כל ימי חייך להביא ימות המשיח. אמר להם בן זומא, עתידים ישראל שלא להזכיר יציאת מצרים לעתיד לבוא שנאמר (ירמיה יז) לכן הנה ימים באים נאם ה' לא יאמר עוד חי ה' אשר העלה את ישראל ממצרים כי אם חי ה' אשר העלה את ישראל מארץ צפון. ר' נתן אומר, (שם כג) אשר העלה ואשר הביא, שמזכירים יציאת מצרים לעתיד לבוא. ומנין שאומרים ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, שנאמר ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל וגו' (שמות ב). ומנין שהן מברכין על המזון, שנאמר ואכלת ושבעת וברכת (דברים ח) זו ברכה ראשונה. על הארץ זו ברכה שניה. הטובה זו ירושלים שנאמר ההר הטוב הזה והלבנון (שם ג). אשר נתן לך, שגמלם כל טוב. ר' חייא בר נחמני אמר משום רבי ישמעאל, הרי הוא אומר ואכלת ושבעת, מה זה מחוסר אשר נתן לך בין מדה טובה למדת פורענות. אין לי אלא ברכת המזון שהוא טעון ברכה לאחריו, לפניו מנין - היה ר' ישמעאל אומר קל וחומר, מה כשאכל לשובע טעון ברכה, שהוא תאב לא כל שכן. ר' נתן אומר, הרי הוא אומר בבואכם אל העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה אכול כי לא יאכלו העם עד בואו כי הוא יברך הזבח וגו' (שמואל א' ט). רבי יצחק אומר, ועבדתם את ה' [אלהיכם] וברך את לחמך ואת מימיך, אימתי הוא לחמך, עד שלא אכלתו. אין לי אלא אכילת מזון שטעון ברכה לפניו ולאחריו, תורה מנין- רבי ישמעאל אומר קל וחומר, ומה אם מזון שהוא חיי שעה טעון ברכה לפניו ולאחריו, תורה שיש בה עולם הבא דין הוא שתטעון ברכה לפניה ולאחריה. ר' יהודה בן בתירא אומר, הרי הוא אומר ואכלת ושבעת, מה זה מחוסר טובה אלא זו תורה, דכתיב כי לקח טוב וגו' (משלי ד). רבי חנינא בן אחי ר' יהושע אומר, כי שם ה' אקרא זה המברך, הבו גודל לאלהינו אלו העונים אחריו. ומה הן עונין אחריו, ברוך ה' המבורך לעולם ועד. וכשהוא קורא בשמו, יהו עונין אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכן גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדיו (תהלים לד). ר' אומר, זכר צדיק לברכה (משלי י), כשהוא מזכיר את הצדיק צדיק חי העולמים, שנאמר צדיק ה' בכל דרכיו וגו' (תהלים קמה) לברכה אמן.
ראו גם: התורה והמצוה על שמות יג א - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · יג · ב · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-13-02