מכילתא על שמות יג יט
<< | מכילתא על שמות • פרק י"ג • פסוק י"ט | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־עַצְמ֥וֹת יוֹסֵ֖ף עִמּ֑וֹ כִּי֩ הַשְׁבֵּ֨עַ הִשְׁבִּ֜יעַ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹהִים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִיתֶ֧ם אֶת־עַצְמֹתַ֛י מִזֶּ֖ה אִתְּכֶֽם׃
ויקח משה את עצמות יוסף עמו - להודיע חכמתו וחסידותו של משה, שכל ישראל עוסקין בבזה - ומשה עוסק במצות עצמות יוסף. עליו הכתוב אומר (משלי י) "חכם לב יקח מצות, ואויל שפתים ילבט".
ומשה, מהיכן היה יודע היכן היה קבור יוסף? - אמרו: סרח בת אשר נשתיירה מאותו הדור, והיא הראתה למשה קבר יוסף. אמרה לו: במקום הזה שמוהו!
עשו לו מצרים ארון של מתכת, ושקעוהו בתוך נילוס. בא ועמד על נילוס, נטל צרור וזרק לתוכו, וזעק ואמר: יוסף, יוסף, הגיעה השבועה שנשבע הקב"ה לאברהם אבינו, שהוא גאל את בניו. תן כבוד לה' אלהי ישראל, ואל תעכב את גאולתך, כי בגללך אנו מעוכבים. ואם לאו - נקיים אנחנו משבועתך! מיד צף ארונו של יוסף ונטלו משה.
ואל תתמה בדבר הזה, הרי הוא אומר (מלכים ב ו) "ויהי האחד מפיל את הקורה והברזל נפל למים, ויצעק ויאמר אהה אדוני, והוא שאול!" והרי דברים ק"ו: ומה אלישע, תלמידו של אליהו, הציף הברזל - ק"ו למשה רבו של אליהו.
רבי נתן אומר בקיפוסולין של מצרים היה קבור יוסף. ללמדך שבמדה שהאדם מודד בה מודדים לו: מרים המתינה למשה שעה אחת, שנאמר (שמות ב) "ותתצב אחותו מרחוק לדעה", והמקום עכב לה במדבר הארון והשכינה, והכהנים והלויים, וכל ישראל - שבעת ימים עם ענני כבוד; שנאמר (במדבר יב) "והעם לא נסע עד האסף מרים".
יוסף זכה לקבור את אביו, שאין באחיו גדול ממנו, שנאמר (בראשית נ) "ויעל יוסף לקבור את אביו" כתיב שם "ויעל עמו גם רכב גם פרשים". מי לנו גדול כיוסף, שלא נתעסק בו אלא משה!
משה נתעסק בעצמות יוסף, שאין בישראל גדול ממנו, שנאמר "ויקח משה את עצמות יוסף עמו". מי לנו גדול כמשה, שלא נתעסק בו אלא שכינה, שנאמר (דברים לד) "ויקבור אותו בגיא"! ולא עוד, אלא שעם יעקב עלו עבדי פרעה וזקני ביתו - ועם יוסף הארון והשכינה והכהנים והלויים וכל ישראל ושבעה ענני כבוד. ולא עוד, אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והם אומרים להם: זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים. ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים? - ואומרים להם: המונח בארון זה - קיים מה שכתוב במונח בארון זה.
במונח בארון זה כתיב (שמות כ) "אנכי ה' אלהיך", וביוסף כתיב (בראשית נ) "התחת אלהים אני". במונח בארון זה כתיב (שמות כ) "לא יהיה לך אלהים אחרים", וביוסף כתיב (בראשית מב) "את האלהים אני ירא". (שמות כ) "לא תשא", וביוסף כתיב (בראשית מב) "חי פרעה". (שמות כ) "זכור את יום השבת", וביוסף כתיב (בראשית מג) "וטבוח טבח והכן", ואין "הכן" אלא ערב שבת - כתיב הכא והכן וכתיב התם (שמות טז) "והיה ביום הששי והכינו". (שמות כ) "כבד את אביך", וביוסף כתיב (בראשית לז) "ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם, לך ואשלחך אליהם, ויאמר לו הנני" - יודע היה שאחיו שונאים אותו, ולא רצה לעבור על דברי אביו. (שמות כ) "לא תרצח", לא רצח לפוטיפר. (שמות כ) "לא תנאף", לא נאף לאשת פוטיפר. (שמות כ) "לא תגנוב", לא גנב פרעה, שנאמר (בראשית מז) "וילקט יוסף את כל הכסף" וגו'. (שמות כ) "לא תענה ברעך", ויוסף לא הגיד לאביו מה שעשו לו אחיו. והרי דברים ק"ו: ומה דבר של אמת לא ענה, של שקר על אחת כמה וכמה! (שמות כ) "לא תחמוד", שלא חמד אשת פוטיפר.
כתיב (ויקרא יט) "לא תשנא", וביוסף אומר (בראשית נ) "וינחם אותם וידבר על לבם". כתיב (ויקרא יט) "לא תקום ולא תטור", וכתיב (בראשית נ) "ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטובה". (ויקרא כה) "וחי אחיך עמך", (בראשית מז) "ויכלכל יוסף את אביו".
כי השבע השביע - השביעם שישבעו לבניהם. ר' נתן אומר: מפני מה השביע את אחיו, ולא השביע את בניו? - אמר: אם אני משביע את בני - אין המצרים מניחים אותם. ואם אומרים 'אבינו העלה את אביו' - מיד הם אומרים להם: אביכם מלך היה! - לפיכך השביע את אחיו ולא השביע בניו.
אמר להם יוסף: אביו ירד לרצונו - ואני העלתיו על כרחי, כי הוא השביעני. משביע אני עליכם: ממקום שגנבתוני - שם תחזירוני. וכן עשו לו, שנאמר (יהושע כד) "ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים - קברו בשכם, בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה, ויהי לבני יוסף לנחלה".
פקוד יפקוד אלהים אתכם - פקד אתכם במצרים, יפקוד אתכם בים סוף. פקד אתכם על הים, יפקוד אתכם במדבר. פקד אתכם במדבר, יפקוד אתכם על נחלי ארנון. פקד אתכם בעולם הזה, יפקוד אתכם בעולם הבא:
והעליתם את עצמותי מזה אתכם - שומע אני מיד? תלמוד לומר אתכם, כשתהיו עולים. ומנין שאף עצמות שאר השבטים העלו עמם? שנאמר "מזה אתכם":
ראו גם: התורה והמצוה על שמות יג יט - פירוש מלבי"ם על המכילתא.
<< · מכילתא על שמות · יג · יט · >>
קיצור דרך: mdrjhlka-jm-13-19