המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"לכן יתנם עד עת יולדה" - יתנם ביד אויביהם עד בא העת אשר חלה וילדה ציון את בניה ציון אשר החזיקה עתה חיל כיולדה ועכשיו היא קרויה יולדת ורבותינו אמרו מכאן אין בן דוד בא עד שתפשוט המלכות הרשעה ט' חדשים על כל העולם כולו אך לפי פשוטו זהו הצעה שפירשתי
"ויתר אחיו" - של מלך יהודה כלומר שאר שבט יהודה
"ישובון על בית ישראל" - יתחברו עם שאר השבטים והיו לממלכה אחת ולא יחצו עוד לשתי ממלכות
"ויתר אחיו" - ר"ל הנשארים מהמון גוג מאחיו ובני עמו הם ישובון על בית ישראל להיות נכנעים להם
"לכן יתנם" - הואיל והגדלתי המשפחה ההיא אוסיף עוד לגדלם כי המושל הזה הוא מלך המשיח הוא יכלה את המון גוג שאמר למעלה קומי ודושי וגו' וז"ש יתנם עד עת וגו' ור"ל הוא יתנם בצרה גדולה עד שיהיו כמו העת אשר היולדה כורעת ללדת שהיא מצירה מאד
"לכן", שיעור הכתוב "לכן עד עת יולדה ילדה" (ועד עת אשר)" יתר אחיו ישובון יתנם על בית ישראל", לכן כל משך הזמן טרם יגמר קיבוץ הגליות שזה נמשל ללידת היולדה, כמ"ש כי חלה גם ילדה ציון את בניה, ועד עת שיתר אחיו של יהודה ישובון לארצם, עד העת ההיא יתנם (לאלפי יהודה) על בית ישראל, ר"ל לכן כל עת שלא יגמר קיבוץ הכללי ולא יהיה עדיין כל גלות יהודה מאוספים בא"י, כל העת ההיא יהיו בית ישראל (שהם עשרת השבטים ומשיח בן יוסף שהוא מהם) העקר, הם יהיו הלוחמים והמושלים ובית יהודה יהיו טפלים להם (כמ"ש ביחזקאל שם, הנני לוקח את עץ יוסף וכו' ונתתי אותם עליו את עץ יהודה כמש"פ שם):
ביאור המילות
"יתנם על בני ישראל". כמו ונתתי אותם עליו (יחזקאל ל"ז) שיהיו טפלים לו:
