מ"ג מיכה ה ג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאוֹן שֵׁם יְהוָה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי עַתָּה יִגְדַּל עַד אַפְסֵי אָרֶץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָמַ֗ד וְרָעָה֙ בְּעֹ֣ז יְהֹוָ֔ה בִּגְא֕וֹן שֵׁ֖ם יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וְיָשָׁ֕בוּ כִּֽי־עַתָּ֥ה יִגְדַּ֖ל עַד־אַפְסֵי־אָֽרֶץ׃
תרגום יונתן
רש"י
"וישובו" - מן הגליות
"כי עתה יגדל" - מלכם עד אפסי ארץ והביאום מנחה אליו בסוסים וברכבמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ורעה" - ר"ל ינהיג
"בגאון" - ענין רוממות
"אפסי" - קצות כי בקצות הארץ היא אפס וכלה
מצודת דוד
"וישבו" - ישראל ישבו בארצם בהשקט ושאנן
"כי עתה" - ר"ל בזמן הזה יגדל שמו להתפרסם עד קצות הארץ
"בגאון" - ברוממות שם ה' אלהיו והוא כפל ענין במ"ש
"ועמד ורעה" - מלך המשיח הוא ינהיג אותם בעוז ה' ר"ל ולא בעוצם ידו כי מה' היתה זאתמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"עז, גאון". עז משתתף עם שמות המורים על הגבורה והוא למלחמה, וגאון משתתף עם שמות המורים על התפארת ועל הכח הנסיי למעלה מן הטבע שכח זה יהיה לו משם ה' אלהיו, ששם אלהים הבא בכינוי מורה על השראת השכינה עליו, ולא התחבר שם אלהים בכינוי לאדם רק לאנשי הרוח כמו מלך ונביא וכ"ג (כמ"ש בס' התו"ה ויקרא סי' רנ"ח) ובכח זה ירעה וינהיג את העם:
"וישבו". כבר בארתי בס' התו"ה תזריע (סי' ט"ו) שפעל ישב בא לפעמים על המנוחה. הפך הטלטול והתנועה: