ביאור המילות
"עז, גאון". עז משתתף עם שמות המורים על הגבורה והוא למלחמה, וגאון משתתף עם שמות המורים על התפארת ועל הכח הנסיי למעלה מן הטבע שכח זה יהיה לו משם ה' אלהיו, ששם אלהים הבא בכינוי מורה על השראת השכינה עליו, ולא התחבר שם אלהים בכינוי לאדם רק לאנשי הרוח כמו מלך ונביא וכ"ג (כמ"ש בס' התו"ה ויקרא סי' רנ"ח) ובכח זה ירעה וינהיג את העם:
"
וישבו". כבר בארתי בס' התו"ה תזריע
(סי' ט"ו) שפעל ישב בא לפעמים על המנוחה. הפך הטלטול והתנועה:
פסוק ד
• לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(ד-ה) "
והיה" וכו', ר"ל כי עתה יגדל עד אפסי ארץ וזה יהיה ע"י שלום, שגדולת מלך המשיח תתפשט עד אפסי ארץ ולא ע"י מלחמות רק בכח השלום, וזה עצמו תהיה גדולתו שלא יצטרך למלחמה כי כל העמים יקבלו תורתו ודתו ומלכותו עליהם, ושיעור הכתובים "
והיה זה שלום והציל מאשור כי יבוא בארצנו", שהשלום יצילנו אז מאשור שלא נצטרך ללחום נגדו כמקדם, כי השלום שיהיה אז יציל אותנו מאשור, כי יכנע תחתינו וידרוש ברית שלום, ומ"ש "
אשור כי יבא בארצנו" וכו' עד "
ואת ארץ נמרוד בפתחיה", הוא מאמר מוסגר, ר"ל עד עתה קודם שיעמוד משיח בן דוד בעוד ימלוך משיח בן יוסף הוצרכנו למלחמה כל ימי מלחמת גוג ומגוג, "
ואם אשור בא בארצנו" עד עתה, או גם "
כשדרך בגבולנו", הוצרכנו "
להקים עליו שבעה רועים" שילחמו אתו, והם "
רעו את ארץ אשור בחרב" עד שהוצרכו לחרב ומלחמה, וגם "
רעו את ארץ נמרוד" (שהוא מדינת בבל שנמרוד היה שם המלך הראשון) "
בפתחיה" שהוצרכו ללכת עד פתח ארצם ולרעותם ולשברם שם ע"י מלחמה ומצור, אבל עתה לא יהיה כן רק "
והיה זה שלום והציל" ר"ל השלום יציל אותנו "
מאשור כי יבא בארצנו". ובענין השבעה רועים ושמונה נסיכים, כבר יש פי' רבים במפו', וי"ל עוד שרמז על זמן הקודם, שמעת שהחל האויב לקצות בישראל שזה היה בימי יהואחז בן יהוא
(מ"ב י"ג ז') עד שבא מלך אשור והגלם בימי הושע בן אלה, היו שמונה נסיכים ר"ל מלכים לעשרת השבטים, והם יואחז יואש בנו ירבעם בנו זכריה בנו מנחם פקחיה פקח הושע הם שמונה (כי שלום נהרג תיכף ואינו מן החשבון) ואח"ז היו שבעה רועים מבית יהודה, יחזקיה מנשה אמון יואחז יהויקים יכניה צדקיה, גם יל"פ על לעתיד, שכפי נבואת יחזקאל שנבא על מלחמות גוג ומגוג בסי' ל"ב ובסי' ל"ח, הנה לפי מה שנבא על המלחמה בסי' ל"ב שאשור יבא אז על א"י לעשות מלחמה עם אדום כמו שפרשתי שם, יבואו אז שבעה רועים, שהם מצרים, עילם, משך, תובל, אדום, נסיכי צפון, צידוני, והמלחמה שנבא עליה בסי' ל"ח יש שמונה נסיכים, והם גוג נשיא ארץ המגוג, משך, תובל, פרס, כוש, פוט, גומר, בית תוגרמה, ושם בארתי שפעם א' יבא אל הארץ ולא יכנס אל ירושלים ועל זה אמר כי יבא בארצנו ופעם א' יבא עד ירושלים ועל זה אמר וכי ידרוך בארמנותינו:
פסוק ה
• לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"ורעו". ירוצצו כמו תרועם בשבט ברזל:
"בפתחיה". בפתחי הארץ, שתהיה פתוחה לפניהם:
"
והציל", מוסב על השלום שנזכר למעלה מציירו כעצם מופשט, והוא יציל מאשור:
פסוק ו
• לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיה שארית יעקב", גם השארית אשר ישארו "
אז בקרב העמים" ולא ילכו לא"י יהיו דומים "
כטל מאת ה'", ר"ל שלא יהיו כמו עתה שמקבלים השפע באמצעות העמים אשר הם בתוכם רק יהיו כטל הבא מאת ה', וגם ידמו "
כרביבים עלי עשב" שהם מצמיחים את העשב והם אין מקבלים ממנו תועלת, כן ישפיעו טוב וחסד להעמים אשר הם בתוכם והם לא יקבלו מהם דבר, כי "
לא יקוו לאיש" להשיג ממנו טוב וחסד, כי ישיגו כל שפעם מאת ה' בבלי אמצעי:
ביאור המילות
"
לא יקוה לאיש, ולא ייחל לבני אדם", יש הבדל בין תקוה ובין יחול, המיחל ממתין על דבר ודאי, כמו המיחל לאור היום שבודאי יבא או על ההבטחה, והמקוה מצפה על דבר בלתי ברור וכמ"ש כי טוב קויתי ואיחלה לאור
(איוב ל' כ"ו), ועמ"ש ישעיה נ"א ה', תהלות ק"ל ה'. ויש הבדל בין איש ובין אדם, שאיש כולל כל יש ונמצא, ואדם שם המיוחד אל האדם לבדו
(כמ"ש בחבורי התו"ה ויקרא סי' י'). והנה היחול יהיה גם אז כמו שמיחל שתזרח השמש בבקר וירדו הגשמים וכדומה, רק שלא יהיה לבן אדם, שלא יצטרך עזרת אדם, אבל התקוה לא יהיה גם לאיש ר"ל לשום יש ונמצא, רק לה' לבדו:
פסוק ז
• לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיה שארית יעקב", ולענין הגבורה נגד צורריהם אשר עד עתה היה כשה נדחה בין אריות, כמ"ש שה פזורה ישראל אריות הדיחו, עתה יהיו המה כאריה וככפיר, ויש הבדל בין גוים ובין עמים, שגוים הם פחותים מעמים ואין להם מלך, ועמים הם חשובים שיש להם מלך, ולעומת זה גוי מציין הקיבוץ הגדול יותר מן שם עם, והאריה הוא הזקן והכפיר הוא הקטן, ודרך האריה לצאת על טרפו אל היער והוא טורף בהמות גדולות, והכפיר ישב בסוכו למו ארב ואינו יוצא על טרפו וטורף רק בהמות קטנות, ובזה מצייר שידמה "
בגוים" הגדולים הפחותים "
כאריה בבהמות יער", שהגם שהגוים ידמו כבהמות יער גדולים, ידמו הם לנגדם כאריה גדול, עד שיצא אל מדינות הגוים להלחם אתם ולטרף בם טרף, "
ובקרב עמים רבים" שהם קטנים מגוים והם חשובים יותר ידמו "
ככפיר בעדרי צאן", שאינו יוצא על טרפו, כן לא יצאו אליהם ללחום אתם במדינתם, כי רובם יקבלו עול מלכות שמים, רק אלה שיבואו אל מעונתם לעשות אתם מלחמה בא"י, כמו העמים שיצבאו על הר ציון בחיל גוג ומגוג, יטרפו אותם ככפיר הטורף במעונתו והם יהיו חלשים לנגדם כעדרי צאן, ומפרש "
אשר אם עבר ורמס" (ר"ל שהאריה עובר ביער חוץ למעונתו ורומס, והכפיר "
טורף" במעונתו, "
ואין מציל" מידם):
ביאור המילות
"בגוים, בקרב עמים" ההבדל בין גוי ובין עם בארתי (ישעיה א' ד'), ובא נרדפים בספר זה למעלה (ד' ב' ג', חבקוק ב' ח', צפניה ב' ט', חגי ב' י"ד, זכריה ח' כ"ב):
"
כאריה, ככפיר", מ"ש בפי' התבאר הושע
(ה' י"ד), עמוס
(ג' ד'), ובכ"מ:
פסוק ח
• לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
תרום ידך", לא יצטרכו ללחום את צורריהם בשתי ידים רק יד אחת יהיה די להרימה "
על צריך", ויש הבדל בין צר ואויב שהצר מציר בפועל ולוחם אתו, והאויב דורש רעתו ואינו מציר בפועל, ועל הצוררים שלוחמים אתך תרום ידך, והאויבים יכרתו מעצמם:
ביאור המילות
"
צריך, אויביך", הצר מציר בפועל והאויב דורש רעה ואינו מציר בפועל
(ישעיה א' כ"ד, נחום א' ב' ובכ"מ):
פסוק ט
• לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והיה", ר"ל זה יהיה בתחלה בעוד שתהיה מלחמת גוג לנגדם, יצטרכו לטרוף ולהרים ידם, אבל "
ביום ההוא", ר"ל אחר מלחמת גוג ומגוג אז לא יצטרכו עוד למלחמה כלל כי ה' יכרית את אויביהם,והנה למלחמה היה צריך,
- א) סוסים ומרכבות ואז "והכרתי סוסיך",
- ב) היה צריך ערי נשק וערי מבצר, על זה אמר:
פסוק י
• לפירוש "פסוק י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והכרתי ערי ארצך", ר"ל הערים ששייכים אל הארץ והמדינה, כי ערי הרכב וערי הנשק לא היו שייכים אל העם רק אל כלל המדינה ונקראים ערי הארץ, ונגד המבצרים אמר "
והרסתי כל מבצריך",
- ג) היה להם מכשפים ומעוננים מתי יצליחו במלחמה, על זה אמר:
פסוק יא
• לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(יא-יג) "
והכרתי כשפים מידך",
- ד) היה ביניהם עבודת פסילים ומצבות ואשרים, על זה אמר "והכרתי פסיליך" וכו' "ונתשתי אשיריך, והשמדתי עריך", היינו הערים שעבדו בהם ע"ז יהיו כערים הנדחות:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"ונתשתי", פעל נתש בא על עקירת הנטיעות, (ירמיה א' י'):
"
עריך". שעבדו בם ע"ז, ויונתן תרגם מענין ויהי ערך שונאים ומעיקים:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ועשיתי", ואז אעשה נקמה בגוים אשר לא ישמעו לחזור לדת האמת ולקבל עליהם מלכות שמים כמבואר בסוף זכריה:
ביאור המילות
"
באף ובחמה". אף הוא הגלוי, וחמה הוא בלב, (כן כללתי בכ"מ), ואף שאין בו חמה אינו מסוכן, כמ"ש כי יגורתי מפני האף והחמה:
