מדרש תנחומא בשלח ט

ט. [ עריכה ]
וישאו בני ישראל וגו' וייראו מאד ויצעקו. תפשו אומנות אבותיהם. באברהם כתיב (בראשית יג , ד): "ויקרא שם אברם בשם ה'". ביצחק כתיב (שם כד, סג) "ויצא יצחק לשוח בשדה". ביעקב כתיב (שם כח, יא) "ויפגע במקום". אין פגיעה אלא תפילה, שנאמר (ירמיהו ז , טז): "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפילה ואל תפגע בי". ואומר (ישעיהו מא, יד): "אל תיראי תולעת יעקב". למה נמשלו ישראל לתולעת? לומר לך, מה תולעת הזה אינו מכה את הארזים אלא בפיה, והיא רכה ומכה את הקשה, כך אין להם לישראל אלא תפילה. שהאומות נמשלו כארזים, שנאמר (יחזקאל לא , ג): "הנה אשור ארז בלבנון". ואומר (תהלים כט , ה): "וישבר ה' את ארזי הלבנון". וכשהן מתגברים עליהם, חוזרים בתשובה וצועקים ומתפללין. וכן הוא אומר (בראשית מח, כב): "ואני נתתי לך שכם אחד וגו'". וכי בחרבו ובקשתו לקח? והלא כבר נאמר (תהלים מד , ז), "כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני"! אלא חרבי זו תפילה. וקשתי זו בקשה. וכן הוא אומר (דברים לג , ז): "וזאת ליהודה ויאמר שמע ה' קול יהודה" וגו'. וכן דוד אומר (שמואל א יז , מה): "אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם ה' צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת". וכן הוא אומר (תהלים כ, ח): "אלה ברכב ואלה בסוסים" וגו'. וכן הוא אומר (דברי הימים ב יד, י): "ויקרא אסא אל ה' אלהיו ויאמר, ה' אין עמך לעזר בין רב לאין כח, עזרנו ה' אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה, ה' אלהינו אתה אל יעצור עמך אנוש". במשה הוא אומר (במדבר כ , יד): "וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום" וגו', (שם, טו) "וירדו אבותינו מצרימה" וגו', (שם, טז) "ונצעק אל ה' וישמע קולנו". אמר להם: אתם מתנאים על שהורישו לכם אבותיכם, "הקול קול יעקב" (בראשית כז, כב), "וישמע ה' את קולנו" (דברים כו , ז), ואנו על מה שהוריש לנו אבינו, "ועל חרבך תחייה" (בראשית כז, מ). ואף כאן: ויצעקו בני ישראל אל ה', תפשו אומנות אבותיהן. וכשהן צועקין, הקדוש ברוך הוא מצוי להם, שנאמר (דברים ד, כט): "ובקשתם משם את ה' אלוהיך ומצאת":