מ"ג תהלים קמא ה


<< · מ"ג תהלים · קמא · ה · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יֶ֥הֶלְמֵֽנִי־צַדִּ֨יק ׀ חֶ֡סֶד וְֽיוֹכִיחֵ֗נִי
  שֶׁ֣מֶן רֹ֭אשׁ אַל־יָנִ֣י רֹאשִׁ֑י
    כִּי־ע֥וֹד וּ֝תְפִלָּתִ֗י בְּרָעוֹתֵיהֶֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"יהלמני צדיק חסד ויוכיחני" - טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד

"שמן ראש אל יני ראשי" - שמן מלכות שהוצק על ראשי כמו שנאמר (לעיל כ"ג) דשנת בשמן ראשי אל יסיר את ראשי מתוכחת הצדיק ללכת וללחום את פועלי און

"כי עוד" - כי כל עוד ותפלתי בפי הרי היא בשביל רעותיהם של פועלי און שלא אכשל בהם

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יהלמני - הטעם לא אחפוץ שאלחם עם הרשעים, רק אם יכני אילו היה מכה אותי ליסרני, מה שהוא צדיק, חסד היה עושה עמי ויוכיחני, זה היה נחשב בעיני כמו שמן ראש, זאת דעת רבי משה הכהן.

ולפי דעתי: ששמן ראש כמו במנעמיהם. והטעם: שמן ראש כמו ראשית שמנים ימשחו בשמים, ראש שמן הרשעים לא ישברו ראשי כמו ולמה תניאון. והעד: כי עוד ותפלתי ברעותיהם, כי מנהג השמן להסיר שבר הראש, על כן זה היה להפך.

ואמר: יניא - כנגד יהלמני.

וטעם ברעותיהם – שתבוא עליהם רעה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"יהלמני" - ענין הכאה המשברת כמו והלמה סיסרא (שופטים ה)

"יני" - ענין הסרה ומניעה כמו כי הניא אביה (במדבר ל

מצודת דוד

"כי עוד" - כי בעודי בעולם תהיה תפלתי בעבור רעות הרשעים שיצילני האל ממעשיהם הרעים ואיך א"כ יערבו לי מנעמיהם

"ויוכיחני" - ואם יכהה מאור פני בתוכחה הלא ע"י הוכחתו לא יסור מראשי השמן הנמשח בראשי להצליח למלוכה ר"ל הלא עי"ז אשאר במלוכה וא"כ טוב לי תוכחת הצדיק ממנעמי מאכלי הרשעים

"יהלמני צדיק" - מנעמיהם לא יערבו לי אבל אם הצדיק יכני ליישר דרכי יערב לי ויחשב לי לחסד

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני," שם כתוב שאנשי דוד הסיתו אותו להרגו ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול ויך לב דוד אותו על אשר כרת את כנף אשר לשאול, ויאמר אל אנשיו חלילה לי אם אעשה הדבר הזה לאדני למשיח ה' לשלוח ידי בו כי משיח ה' הוא, ופרשתי שם, שהם הסיתו אותו ואמרו שהוא סבה מאת ה' שהביאו לידו ונתן לו רשות להורגו, כי רודף הוא, וכבר נשלמה מלכותו והגיע מלכות דוד, וגם דוד היה מסופק בזה אם כבר נשלמה מלכות שאול, ואם רצון ה' שיומת על ידו, ובחן זה ע"י שכרת כנף מעילו, שזה קצת מן המעשה למרוד בו ולבזות בגדי מלכותו, והרגיש שלבו הכה אותו ע"ז כי לב השלם יתפעל ויכה אותו אם יעשה איזה פעולה רעה, ומזה הבין כי עדיין לא שלמה מלכותו, וכי עדיין משיח ה' הוא, היינו ששמן שעל ראשו לא יצא מקדושתו, וז"ש יהלמני צדיק חסד, החסד והחרפה שעשיתי לשאול לבזות את בגדיו, יהלום אותי אני צדיק, שבאשר אני צדיק יכה לבי אותי על זה, (כלשון שאמר ויך לב דוד אותו), ויוכיחני ובזה יוכיח אותי ויברר לי כי שמן ראש אל יניא (שמן) ראשי, ר"ל בזה אדע כי עדיין משיח ה' הוא, ולא הוסר השמן מעל ראשו, ושמן שעל ראשי מה שמשחני שמואל לא יניא ויפר שמן ראש שאול, כי עדיין לא הגיע זמן מלכותי, כי עוד ותפלתי ברעותיהם, ר"ל והגם שהוא רודף אחרי להרגני, הלא כבר ראיתי בהשגחת ה' עלי להסיר רעתו ממני, וזה היה בסלע המחלקות ששאול ואנשיו הלכו בצלע ההר מזה ועוטרים את דוד ואנשיו שבצד השני, והסלע היה מפסיק ביניהם, בא מלאך אל שאול שפלשתים פשטו על ישראל וזה היה בהשגחה, ובפרט למ"ש במדרש שמלאך מן השמים היה, וז"ש הלא ראיתי כי בעת שהתפללתי ברעותיהם, שהתפללתי להנצל מרעותיהם, אז עוד תפלתי שעוד הייתי מתפלל על רעותיהם ולא גמרתי עדיין את התפלה, שלח ה' עזרתו.

ביאור המילות

"יהלמני". ענין הכאה, וחסד, מענין חרפה כמו פן יחסדך שומע, או יל"פ מדת חסד יהלום ויוכיח אותי אני הצדיק, ויאמר לי שמן ראש שמן שנמשח בו הראש.

"יני". כמו הניא מחשבות עמים, אל יפר.

"ותלתי". הוי"ו נוספת:
 

<< · מ"ג תהלים · קמא · ה · >>