מלבי"ם על תהלים קמא


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(א) "מזמור לדוד", הוסד בעת בא שאול ביד דוד שהתפלל בל יסיתנו יצרו להרגו, ה' קראתיך, ומוסיף האזינה קולי תיכף בקראי לך, לבל תמתין על גמר הקריאה רק בתחלת קריאתי תאזין קולי, מוסיף.  

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב) "תכון תפלתי", גם בעת אעשה הכנה אל התפלה, יהיה זה נחשב כקטרת לפניך, מוסיף עוד משאת כפי, גם מה שאשא כפי אל התפלה יהיה דומה בעיניך מנחת ערב, שהיא הבאה באחרונה אחר כל גמר התפלות והעבודות:

ביאור המילות

"תכון תפלתי". הוא המתייצב לתפלה ומכין עצמו, ומשאת כפי הנושא כפיו לתפלה, שהוא עוד קדם:
 

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ג) "שיתה", מוסיף עוד שתשית שיהיה משמר על פי, שבעת ירצה פי, לבקש דבר יעמוד השומר למלאות הדבר תיכף, מוסיף עוד (שיתה) נצרה על דל שפתי, שתשית נוצר ומשמר על הגבהת שפתי, שאם אגביה שפתי אף שלא אדבר עדיין בפי, ימלא הדבר, וע"כ אמר נצרה שהנוצר הוא יותר מן השומר:

ביאור המילות

"שמרה". שם, בפלס עצמה חכמה, וכן נצרה, והנוצר הוא יותר מן השומר, והשפה חיצונית יותר מן הפה, ודל לשון הרמה, כמו דלו עיני למרום ושרשו דלל:
 

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ד) "אל", מבאר הבקשה שהוא מבקש ואיך נחוץ למלאת הבקשה תיכף, שמבקש שלבו בל יטה לדבר רע, שלא יסתנו יצרו לדבר רע, ומפרש מהו הדבר הרע, להתעולל שלא יסיתנו יצרו, להתעולל עלילות עם הרשע לשלם לו כרשעו. להתעולל עלילות את אישים פועלי און לשלם להם כרעתם, והוא שלא יהרוג את שאול ואנשיו, וכן בל אלחם במנעמיהם שלא אוכל בלחם מעדנים שלהם היינו בל אלך בדרכם ועצתם:

ביאור המילות

"להתעולל". לעשות מעללי רשע:
 

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ה) "יהלמני צדיק חסד ויוכיחני," שם כתוב שאנשי דוד הסיתו אותו להרגו ויקם דוד ויכרות את כנף המעיל אשר לשאול ויך לב דוד אותו על אשר כרת את כנף אשר לשאול, ויאמר אל אנשיו חלילה לי אם אעשה הדבר הזה לאדני למשיח ה' לשלוח ידי בו כי משיח ה' הוא, ופרשתי שם, שהם הסיתו אותו ואמרו שהוא סבה מאת ה' שהביאו לידו ונתן לו רשות להורגו, כי רודף הוא, וכבר נשלמה מלכותו והגיע מלכות דוד, וגם דוד היה מסופק בזה אם כבר נשלמה מלכות שאול, ואם רצון ה' שיומת על ידו, ובחן זה ע"י שכרת כנף מעילו, שזה קצת מן המעשה למרוד בו ולבזות בגדי מלכותו, והרגיש שלבו הכה אותו ע"ז כי לב השלם יתפעל ויכה אותו אם יעשה איזה פעולה רעה, ומזה הבין כי עדיין לא שלמה מלכותו, וכי עדיין משיח ה' הוא, היינו ששמן שעל ראשו לא יצא מקדושתו, וז"ש יהלמני צדיק חסד, החסד והחרפה שעשיתי לשאול לבזות את בגדיו, יהלום אותי אני צדיק, שבאשר אני צדיק יכה לבי אותי על זה, (כלשון שאמר ויך לב דוד אותו), ויוכיחני ובזה יוכיח אותי ויברר לי כי שמן ראש אל יניא (שמן) ראשי, ר"ל בזה אדע כי עדיין משיח ה' הוא, ולא הוסר השמן מעל ראשו, ושמן שעל ראשי מה שמשחני שמואל לא יניא ויפר שמן ראש שאול, כי עדיין לא הגיע זמן מלכותי, כי עוד ותפלתי ברעותיהם, ר"ל והגם שהוא רודף אחרי להרגני, הלא כבר ראיתי בהשגחת ה' עלי להסיר רעתו ממני, וזה היה בסלע המחלקות ששאול ואנשיו הלכו בצלע ההר מזה ועוטרים את דוד ואנשיו שבצד השני, והסלע היה מפסיק ביניהם, בא מלאך אל שאול שפלשתים פשטו על ישראל וזה היה בהשגחה, ובפרט למ"ש במדרש שמלאך מן השמים היה, וז"ש הלא ראיתי כי בעת שהתפללתי ברעותיהם, שהתפללתי להנצל מרעותיהם, אז עוד תפלתי שעוד הייתי מתפלל על רעותיהם ולא גמרתי עדיין את התפלה, שלח ה' עזרתו.

ביאור המילות

"יהלמני". ענין הכאה, וחסד, מענין חרפה כמו פן יחסדך שומע, או יל"פ מדת חסד יהלום ויוכיח אותי אני הצדיק, ויאמר לי שמן ראש שמן שנמשח בו הראש.

"יני". כמו הניא מחשבות עמים, אל יפר.

"ותלתי". הוי"ו נוספת:
 

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ו) "ונשמטו בידי סלע שופטיהם", ועל ידי סלע המחלקות נשמטו שופטיהם ממני, ולא יכלו לעשות לי רעה, כמ"ש וישב שאול מרדוף אחרי דוד. כי הסלע היה מפסיק ומבדיל ביניהם שלא יכלו לקרב אליו, ושמעו אמרי כי נעמו, הנה בעת ההיא שהקיפו שאול ואנשיו על דוד ואנשיו, אז שמעו שאמר דוד אלה הדברים.

ביאור המילות

"בידי סלע". על ידי הסלע שהוא ההר.

"שופטיהם". ראשי העם:
 

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ז - ח)" כמו פולח", כי דוד ואנשיו היו בצד ההר על גובה ההר, והיה דעתם שאם יגיעו שאול ואנשיו אליהם, ידלגו מן ההר אל המורד ומשם יברחו אל המדבר, והגם שהיה סכנה בדילוג זה שלא יפזרו עצמותם, היו בוטחים בה' שיצילם גם מסכנה זאת, וע"כ אמרו גם אם יפזרו עצמינו לפי שאול כמו פולח ובוקע בארץ, דהיינו הגם שנפול מהסלע לעומק שאול, ועצמינו יפזרו על ידי הנפילה הזאת כאלו נפלחה ונבקעה האדמה אשר תחתינו, בכ"ז אחר שבך ה' חסיתי אל תער נפשי, בכ"ז נפשי לא תתער ותתרוקן מן הגויה, אחר שחסיתי בה' אנו בטוחים שהגם שיפזרו עצמינו תשאר נפשינו בחיים, כ"ז דברו בעת נשמטו בידי סלע, כמראים גודל בטחונם בה' שישים נפשם בחיים בכל אופן:  

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ר' מלבי"ם על תהלים קמא ז

ביאור המילות

"תער". כמו ותער כדה אל השוקת, בל תשפך הנפש מן הגוף:
 

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ט) "שמרני", מבקש שישמרהו ה' מן הפח שהכינו לו וכן ישמרהו מן מוקשות פועלי און שהוא המוקש שבפח, שבו יומת הבע"ח בעת שנלכד בהפח:

ביאור המילות

"פח", ומוקשות (כנ"ל ק"מ ו).
 

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י) "יפלו במכמריו רשעים", והם בעצמם יפלו במכמור שהכינו לי, ר"ל איני מבקש שיוקשו בהמוקש דהיינו שימותו, רק שיפלו בהמכמר לבד ששם יעצרו כולם יחד, עד אנכי אעבר ואז יצאו מן המכמור בלי פגע, כי איני מבקש רעתם רק שלא יוכלו לנגוע בי לרעה, וכן היה שנתעכבו ע"י מלחמת פלשתים עד שניצול דוד ואנשיו:

ביאור המילות

"יחד". יפלו יחד, עד אנכי אעבור.