מ"ג תהלים קלז ב


<< · מ"ג תהלים · קלז · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַֽל־עֲרָבִ֥ים בְּתוֹכָ֑הּ
  תָּ֝לִ֗ינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על ערבים" - ערבי נחל

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

על - אמר ר' משה: כי בתוכה בתוך ציון טרם גלותם.

ולפי דעתי: כי בתוכה בבבל והעד: על נהרות בבל, שהערבים סביבות הנהר ובעבור שאמר: נהרות, לאות כי היו רבים ולא היה בירושלם נהר כי גיחון סתמו חזקיהו ככתוב בדברי הימים. ועוד ראיה אחרת: כי שם על בבל, כי שם היו אומרים שירו לנו.

ומלת ותוללינו – קשה. ורבי יהודה המדקדק אמר: שהוא מגזרת על הר גבוה ותלול בדרך רחוקה. ורבי משה הכהן אמר: כי ותוללינו מגזרת יללה על משקל ותושבינו כאילו אמר יללתינו וככה פירש ותחת יללתינו היתה שמחה להם. ולא דבר נכונה, כי אין בכתוב זכר ותחת גם יללתינו היתה שמחה להם, אם כן למה היו מבקשים שישירו?! והטעות הגדולה שתושיבנו תואר אדם ותוללינו שם. וכפי דעתי הנה מצאנו שרה את אלהים תשתרר עלינו גם השתרר. וכן: שסוהו כל עוברי דרך מפעלי הכפל והמה שוסים את הגרנות, שרשו שסה וככה יהיה תלל גם תלה שנים שרשים, והטעם אחד.

והנה ותוללינו, כמו תלינו כנורותינו והנה ותוללינו ותליתינו כלי השמחה והנה הטעם כפול וזאת היתה תשובתינו איך נשיר?!

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"על ערבים" - על אילני ערבים שבנחל תלינו הכנורות שהיינו מנגנים בהם בבה"מ וכוונתם היה להעלימם מן העין תוך ענפי האילנות למען לא יראום האויב 

מצודת ציון

"ערבים" - שם אילן סרק הגדל אצל הנחלים כמו וערבי נחל (ויקרא כג)

"תלינו" - מלשון תליה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ב)" על ערבים בתוכה", הגם שהיה לנו בבבל כל התענוגים הערבים ונעימים לגוף, ובכ"ז על זה בעצמו תלינו כנורותינו, ולא רצינו לשמוח בטובה, וזה בעצמו היה לנו לאבל שארץ האויב מלאה ערבות ועדן ועיר ה' חרבה:

 

<< · מ"ג תהלים · קלז · ב · >>