מ"ג תהלים קכג ב
<< · מ"ג תהלים קכג · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִנֵּ֨ה כְעֵינֵ֪י עֲבָדִ֡ים אֶל־יַ֤ד אֲֽדוֹנֵיהֶ֗ם
כְּעֵינֵ֣י שִׁפְחָה֮ אֶל־יַ֢ד גְּבִ֫רְתָּ֥הּ
כֵּ֣ן עֵ֭ינֵינוּ אֶל־יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ
עַ֗֝ד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ׃
תרגום (כל הפרק)
אבן עזרא (כל הפרק)
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"אל יד" - צופים אל יד אדוניהם ליתן להם דבר מה, ואינם חדלים מלצפות עד אשר יתן להם
מצודת ציון
"גברתה" - היא אשת האדון, כמו "מפני שרי גברתי" (בראשית טז ח).מלבי"ם (כל הפרק)
"הנה", מציין זה בשני משלים נאותים מאד, הנה העבדים אין נושאים עיניהם רק אל יד אדוניהם שהיד הזאת לפעמים תכם בשבט ולפעמים תתן להם לחם ומזון, "כן עינינו אל ה' אלהינו" בין שהוא ה' מרחם, בין שהוא אלהינו הדיין ומוכיח ומיסר, ואומר שלא לבד שנדמה "כעבדים אל יד אדוניהם" שהאדון הוא המשפיע הראשון, כי גם "כעיני שפחה אל יד גבירתה", שהגבירה אינה המשפעת בעצם וראשונה כי היא מקבלת מן האדון, ובכ"ז תשא השפחה עיניה אליה, "כן עינינו אל ה'" בין מצד שאנו חושבים אותו כהאדון שממציא הטוב בראשונה, בין כגבירה שהיא אמצעית בין המשפיע והמקבל ומושטת הטוב שקבלה מהמשפיע ליד המקבל, וכן אתה מצד שאתה ה' מהוה כל הווה אתה המשפיע הראשון וממציא הטוב, ומצד שאתה אלהינו המשגיח עלינו ומושיט לנו את הטוב, אתה גם האמצעי שמושיט הטוב אלינו באופן שאתה ממציא הטוב וגם המביאו אלינו, וכן אנו מצפים "עד שיחננו" הגם שאין אנו ראוים עפ"י הזכות יעשה זאת מצד החנינה: