מ"ג תהלים צח א


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִזְמוֹר שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֡וֹר
  שִׁ֤ירוּ לַיהֹוָ֨ה ׀ שִׁ֣יר חָ֭דָשׁ
  כִּֽי־נִפְלָא֣וֹת עָשָׂ֑ה
    הוֹשִׁיעָה־לּ֥וֹ יְ֝מִינ֗וֹ וּזְר֥וֹעַ קׇדְשֽׁוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שירו לה'" - כל אלה לעתיד

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מזמור שירו לה' שיר חדש - הושיעה לו ימינו, כמו: ותושע לי זרועי. וטעם וזרוע קדשו – שהיא נטויה ותגיעה למקום חפצו, אולי זה המזמור על ביאת הגואל.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הושיעה לו ימינו" - ר"ל איננו צריך תשועה מזולתו כי ימינו הושיעה לו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מזמור", עתה יתחיל לדבר מן ההנהגה הנסיית, עת שה' מנהיג העולם בבלתי אמצעי, שלא ע"י חקי הטבע הכוללים רק בהשגחה אישיית, ומשדד חקי הטבע לגמרי, ויאמר "שישירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה", שהנפלאות הם ענינים שהם מופלאים מחקי העוה"ז ומנהגיו. והנה הנהגת הטבע מיוחסת אל ידו השמאלית, וההנהגה הנסיית היא מיוחסת אל ידו הימנית (כמ"ש תעוז ידך תרום ימינך כמש"ש שמציין שהימין מתגבר על השמאל), ובזה יש שתי מדרגות, שלפעמים תנהיג הימין כפי מעשי התחתונים וכפי זכותם והערתם, ולפעמים יהיה זה באתערותא דלעילא שלא מצד זכות הדור, ומבואר אצלנו שבעת שישדד המערכה ע"י הזכות נקרא שפועל בימינו, ובעת שישדד המערכה שלא ע"י זכות ומעשה, נקרא שפועל בזרועו, כי הזרוע הוא הפרק העליון של היד שהוא המניע את היד, ומצייר שגם ראשית התנועה וסבתה היא מאתו (ומש"ש במ"ש נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו (ישעיה ס"ב) ובכ"מ). וז"ש כי "הושיעה לו ימינו", שהוא הנסים שיעשה ע"י זכות הדור או "זרוע קדשו", מה שיעשה שלא בהשקף על מעשה הדור כלל:

ביאור המילות

"ימינו, וזרוע קדשו". הזרוע מציין הפרק העליון של היד המניע את היד (כנ"ל מ"ד ד', פ"ט י"ד, ובכ"מ בתנ"ך) שמציין מה שיעשה ה' ע"י אתערותא דלעילא: