מ"ג תהלים צו י


<< · מ"ג תהלים · צו · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אמרו בגוים יהוה מלך אף תכון תבל בל תמוט ידין עמים במישרים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִמְרוּ בַגּוֹיִם יְהוָה מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִמְר֤וּ בַגּוֹיִ֨ם ׀ יְ֘הֹוָ֤ה מָלָ֗ךְ
  אַף־תִּכּ֣וֹן תֵּ֭בֵל בַּל־תִּמּ֑וֹט
    יָדִ֥ין עַ֝מִּ֗ים בְּמֵישָׁרִֽים׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ה' מלך" - לעתיד לבא יהא שיר זה

"ידין עמים במישרים" - אותם שיהפוך להם שפה ברורה

"במישרים" - זכיות

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

אמרו - ידבר עם המביאים המנחה שיאמרו הגוים בשובם, כי השם מלך.

והטעם כי השם ישב את האדם על הארץ.

וטעם אף תכון – כי השם מלך צדק הפך פור, התפוררה ארץ ימוטו כל מוסדי ארץ.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ידין" - הוא הדן את העמים במשפט הישר והראוי

"אף תכון" - ר"ל עתה נראה שאף העולם אתה ה' הכנת לבל יהי נוטה לפול

"אמרו בגוים" - בין כל העכו"ם אמרו זה לזה ה' מלך ר"ל עתה הראה מלכותו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אמרו בגוים", עפ"ז תודיעו בגוים, כי "ה' מלך", שלא מסר מלכותו והנהגתו לשרי צבאות ולכחות הטבע רק הוא בעצמו מולך ומנהיג, ואז תכירו כי גם ההנהגה הטבעיית כולה נסים נסתרים, וכי ערך את הטבע באופן שעמה ימצא ג"כ המשפט לגמול ולענוש, והנהגת העולם אינה קבועה רק לפי הטבע לבד, רק "שהגם שתכון תבל בל תמוט" בכל זה "ידין עמים במישרים", שהגם שחקי הטבע ערוכים וקבועים ולא ימוטו לעולם, בכ"ז ערך בחכמתו את הסדר הטבעיי באופן שיסכים עם הסדר ההשגחיי לפי המעשה, עד שהגם שהתבל מכונן על חקי הטבע, בכ"ז ידין עמים לפי הגמול או העונש, חקי הטבע ימשכו לפי מעשי בני אדם, כמ"ש אם שמוע תשמעו אל מצותי ונתתי מטר ארצכם בעתו, פן יפתה לבבכם וכו' ועצר את השמים:

ביאור המילות

"אף תכון תבל". ע"ל צ"ג:
 

<< · מ"ג תהלים · צו · י · >>