מ"ג תהלים צו יא


<< · מ"ג תהלים · צו · יא · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִשְׂמְח֣וּ הַ֭שָּׁמַיִם וְתָגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ
  יִֽרְעַ֥ם הַ֝יָּ֗ם וּמְלֹאֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ירעם הים" - להרים קול בתחלה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ישמחו - בתת טלם והארץ תתן יבולה והשדה יתן פריו וזהו יעלוז.

וטעם ירעם – העננים העולים מהים או הכל דרך משל, כי כל העולם יהיה בהשקט ובטח בהראות צדק השם בארץ, או על דרך צאת השרים והמנגנים לפני המלך בבואו ממקום רחוק.

וטעם כי בא – השני פירוש הראשון, כמו: אל החצר החיצונה אל העם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומלואו" - הבריות הממלאים אותו

"ירעם" - ישמיע קול רם לגודל השמחה

"ישמחו השמים" - ענין מליצה הוא על רוב השמחה שתהיה אז בעולם וכן ביום רעה נאמר שמש וירח קדרו (יואל ב')

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ישמחו", ומצד זה "ישמחו השמים ותגל הארץ", יש הבדל בין שמחה ובין גיל, השמחה היא התמידית, והגיל הוא על דבר מתחדש, ובעת תתנהג ההנהגה לפי הסדר הקבוע יצדק "שמחה" על דבר הטוב המתמיד, ובעת יבא הטוב לפי המעשה לא לפי החק הקבוע, יצדק "גיל", ואחר שהנהגת ה' מצד זה מסודרת בין טבע והשגחה, שהשמים פועלים תמיד לפי סדורם הטבעיי המתמיד והם ישמחו תמיד, ובכ"ז תגיע ההנהגה אל הארץ לפי המעשה ויתחדש שם טוב ושפע לפי הגמול לא לפי החקים המסודרים, ויצדק בה גילה, ובאר איך ימצאו שני אלה ביחד, שהגם שישמחו השמים בכ"ז תגל הארץ, ר"ל שהגם שהשמים ומערכתם ילכו מהלכם הטבעיי והטבע תנהג כמנהגה, בכ"ז תונהג הארץ לפי ההשגחה ולפי הגמול והמעשה, שזה יהיה, או על ידי "שירעם הים ומלואו", שלפעמים יצא הים וישטף את העולם אם העולם חייבים, ולפעמים.

ביאור המילות

"ישמחו, ותגל". שמחה על דבר המתמיד וגיל על דבר חדש, כנ"ל כ"א ב':
 

<< · מ"ג תהלים · צו · יא · >>