מ"ג תהלים פ ז


<< · מ"ג תהלים · פ · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּשִׂימֵ֣נוּ מָ֭דוֹן לִשְׁכֵנֵ֑ינוּ
  וְ֝אֹיְבֵ֗ינוּ יִלְעֲגוּ־לָֽמוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תשימנו מדון" - אתה שם אותנו מדון לכל שכנינו שנתגרו בנו יון

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תשימנו מדון - כמו: ויהי ריב ומדון, כי זה שכן אומר בחלקי יהיה.

וטעם ילעגו למו – כנוי בעבור כבוד השם שהוא הגפן שהסעת מלפנים, וכמוהו: אשר לא נשא לשוא נפשי.

וטעם ילעגו – שלא תוכל לעזרני.

וטעם לאמרו פעם שנית אלהים השיבנו והאר - רמז ליהודה שגלה פעמים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"מדון" - מלשון דין

"למו" - להם ר"ל עליהם 

מצודת דוד

"מדון" - בעלי דין ומריבה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(ז-ח) "תשימנו מדון לשכנינו", סנבלט וטוביה כמש"ש סימן ו':

"ואויבינו ילעגו למו", לועגים על שכנינו, שי"ל מדון עם עם שפל וחלוש כמונו, וא"כ "אלהים צבאות השיבנו" לגדולה ועושר שהיינו בו מקדם:  

<< · מ"ג תהלים · פ · ז · >>