מלבי"ם על תהלים פ
<< · מלבי"ם על תהלים · פ · >>
פסוק א
- א) מתפלל שיושעו מצריהם החושבים להלחם נגדם,
- ב) שירחיב גבולם בשלוה ופרנסה,
- ג) שיקבץ נדחיהם ויעזרם על בנין המקדש, ובכל חלק סיים אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה, ונגד ג' אלה הקדים שלשה תוארים מזמן הקודם:
פסוק ב
- א) "רועה ישראל האזינה", שבזמן העבר היית רועה אותם וממלא כל צרכיהם,
- ב) "נוהג כצאן יוסף", שנהגתם כצאן בין זאבים ולא פחדו, כמ"ש וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים,
- ג) "יושב כרובים הופיעה", שאז בנית להם מקדש ושכנת בין בדי הארון על הכרובים וכן הופיעה גם עתה בבנין המקדש:
ביאור המילות
"הופיעה". על הופעת וגילוי השכינה:פסוק ג
פסוק ד
פסוק ה
ביאור המילות
"עשנת". מענין חרון אף, כמו אז יעשן אף ה':פסוק ו
ביאור המילות
"שליש". יל"פ כי שלש פעמים הגלם נבוכדנצר, ור"ל שלש פעמים האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות, או שנתקן בימי בלשצר שהיו שלשה מלכים לגלות בבל, או כיון על מצרים ובבל ומדי ג' גליות:פסוק ז
"ואויבינו ילעגו למו", לועגים על שכנינו, שי"ל מדון עם עם שפל וחלוש כמונו, וא"כ "אלהים צבאות השיבנו" לגדולה ועושר שהיינו בו מקדם: