רש"י על תהלים פ
<< · רש"י על תהלים · פ · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"אל שושנים" - אל ישראל
"עדות לאסף מזמור" - מזמור של עדות שרמז להם בו שלש גליות והתפלל עליהם שהרי נאמר במזמור זה שלש פעמים השיבנו האר פניך ונושעה ורמז להם בו צרות העתידות לבא להם בימי בית יהוא ממלכי אדם שנאמר (מלכים ב' י"ג) בימי יהוא כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדושפסוק ב (כל הפסוק)
"רעה ישראל" - מנהיגם ופרנס שלהם יוסף וכל ישראל נקראים על שם יוסף לפי שהוא פירנסם וכלכלם בימי הרעב
"יושב הכרובים" - כמו שנאמר (שמות כ"ה) ונועדתי לך שם וגו'
"הופיעה" - הראה גבורתךפסוק ג (כל הפסוק)
"לפני אפרים ובנימן ומנשה" - כשיהיו צריכים לתשועתך אע"פ שהם רשעים ואינם כדי עוררה גבורתך להם ולמה כי לכה לישועתה לנו לך נאה ועליך להושיע בין חייבים ובין זכאים כמו שנאמר למשה במצרים (שמות ג') ראה ראיתי את עני עמי שתי ראיות הללו למה רואה אני שהם עתידים להכעיסני ואעפ"כ ראיתי את ענים מפני השבועה שנשבעתי לאברהם
"אפרים" - במלחמת ארם כשצר על שומרון (מלכים א' כ') ושלח מלאכים לאחאב כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם
"מנשה" - בימי יהואש בן יהואחז שנאמר (שם ב' י"ג) כי ראה ה' בעני ישראל כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש והכו שלש פעמים במלחמה שנאמר שם שלש פעמים הכהו יואש והשיב את ערי ישראל בפירושים אחרים מצאתי שנאמר שלש פעמים תכה את ארם ואשר השיב את ערי ישראל בנימין בימי אחשורוש שהיו מרדכי ואסתר בסכנה וכל הדור תלוי בהם
"ולכה לישועתה לנו" - אין זה לשון הליכה אלא כמו לך וכן הוא במסורת ולכה איפוא דיעקב (בראשית כ"ז) ולכה אין בשורה מוצאת (שמואל ב י"ח) שמלה לכה קצין תהיה לנו וגו' (ישעיהו ג)פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"האכלתם לחם דמעה" - במצרים
"ותשקמו בדמעות שליש" - בבבל שהיו שבעים שנה שהוא שליש של מאתים ועשר של מצרים זו למדתי מיסודו של רבי משה הדרשן ויש לפתור על שם שמלכות יון היתה הצרה השלישית וא"ת רביעית היא שהרי פרס ומדי קדמו כל שבעים שנה של בבל אינה אלא גלות אחת ומנחם פירש שליש שם של כלי ששותין בו וכן פי' (ישעיהו מ') וכל בשליש עפר הארץ ורבותינו פירשוהו על ג' דמעות שהוריד עשו שנאמר בו (בראשית כ"ז) ויצעק צעקה הרי אחת גדולה הרי שתים ומרה הרי שלש ועליהם זכה לחיות על חרבו והיה כאשר תריד וגו' (שם)פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"פנית לפניה" - את היושבים שם
"ותשרש שרשיה" - השרישה שרשיהפסוק יב (כל הפסוק)
"תשלח קציריה" - שלחה פאורותיה כמו ועשה קציר (שם י"ד)
"עד ים" - עד הים הגדול היה גבולה
"ואל נהר יונקותיה" - רחבו של ארץ ישראל ממדבר עד הנהר נהר פרתפסוק יג (כל הפסוק)
"למה" - עתה
"פרצת גדריה" - של אותה הכרם
"וארוה כל עוברי דרך" - לקטוה כל הבא כמו (שיר השירים ה') אריתי מורי עם בשמי וכן בלשון משנה כמלא אורה וסלופסוק יד (כל הפסוק)
"יכרסמנה חזיר מיער" - כמו שדה שקרסמוה נמלים בלשון משנה והוא ל' נתיקה
"מיער" - העי"ן תלויה (וכאילו נכתב באל"ף) זכו ישראל הרי עשו אויבם כחית היאור שאין להם כח לעלות ביבשה ובזמן שהפורענות נגזר עליהם מתגבר כחית היער שהיא משחתת והורגת וחזיר מיער הוא עמלק כמו דכתיב (בדנייאל ז') אכלה ומדקה ושארה ברגלה רפסה ויש לו (לחזיר) מקצת סימני טהרה אף עמלק יש לו זכות אבות
"וזיז שדי" - כל רמש השדה ולשון זיז שהוא זז ממקומו והולך
"ירענה" - רועה עליה וענפיה ואוכלןפסוק טז (כל הפסוק)
"וכנה אשר נטעה ימינך" - המבוססת והמיושבת ל' והשיבך על כנך (בראשית מ')
"ועל בן אמצת לך" - ועל עשו שהיה בן חביב לאביו שהיה קורא אותו בני אמצת גפן יעקב לך שנאמר (שם כ"ז) ואת אחיך תעבוד עכשיו