<< · מ"ג תהלים · פא · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵד֤וּת ׀ בִּיה֘וֹסֵ֤ף שָׂמ֗וֹ
  בְּ֭צֵאתוֹ עַל־אֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם
    שְׂפַ֖ת לֹא־יָדַ֣עְתִּי אֶשְׁמָֽע׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עדות ביהוסף שמו" - בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים "שפת לא ידעתי אשמע" - מפורש במסכת סוטה שלמדו גבריאל שבעים לשון

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עדות - יש אומרים: כי שמו שב אל עדות, כמו: ויקם עדות ביעקב אע"פ שבא על לשון זכר כמו ודעת לנפשך ינעם, כי התי"ו סימן לשון נקבה.

ויש אומרים: כי וי"ו שב אל חק לישראל, או אל משפט. ויש אומרים: כי עדות כמו עדי, כמו את הנזר ואת העדות, רמז לרביד זהב.

בצאתו על ארץ מצרים - כמו: ויצא יוסף, רק לא מצאנו יוסף בסבלות וכפוי בדוד רק כבל רגלו בבית הסוהר. ויש אומרים: כי בראש השנה יצא מבית האסורים. והנכון בעיני: כי הזכיר יהוסף בתוספת ה"א תפארת, בעבור השם הנכבד והוא כנגד כל ישראל כאשר הזכרתי במזמור העליון.

וטעם להיות חק – בכל ראש חדש לתקוע בשופר להזכיר גבורות השם בתחלת כל מועד ויום החדש ככה, או הזכיר יוסף כנגד כל ישראל כדרך בני יעקב ויוסף סלה כאשר פירשתי שם.

בצאתו על ארץ מצרים - בבואם מרעמסס ועברו על ארץ מצרים ומצרים מקברים.

וטעם שפת לא ידעתי אשמע – הנה משורר כנגד כל ישראל שהוצרכו ישראל במצרים ללמוד לשון מצרים שלא ידעוה אבותיהם, והיה ראוי להיות שפת שלא ידעתי, או תחסר מלת עם שפת עם לא ידעתי כדרך השותים במזרקי זהב, או כסף יין ועתה הזכיר החק ששם האל בישראל שהוציאם ממצרים, וזה הוא הסירותי מסבל.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עדות" - מלשון עדי וקשוט וכן את הנזר ואת העדות (מלכים ב' י"א)

"שפת" - לשון עם ועם כמו שפה אחת (בראשית י"א

מצודת דוד

"בצאתו" - בעת שיצא למשול על ארץ מצרים

"שפת" - אז היה יוסף משתבח לומר שפת לשון אשר לא ידעתי מעולם הנה עתה אשמע ואבין כי ארז"ל שבא גבריאל ולמדו שבעים לשון לפי שכתוב בנמוסי מצרים שאין למשול בהם כ"א המכיר בכולן

"עדות" - ביום הזה שמו עדי הזהב על יוסף כמ"ש וישם רביד הזהב על צוארו (בראשית מא) כי ארז"ל בר"ה יצא יוסף מבית האסורים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עדות ביהוסף שמו", יען שענין יוסף שיצא מבית האסורים היה ג"כ בר"ה, כמ"ש חז"ל, ואז היה ג"כ הדין על הרעב והשובע, שע"כ חלם פרעה ביום ההוא את חלומו, אמר שכבר שם ה' עדות זה ביהוסף שהוא שופט ביום ההוא על הרעב והשובע ועל כל עלילות מצעדי גבר, כי "בצאתו על ארץ מצרים", אז "אשמע שפת (מי) שלא ידעתי" אותו שאמר לאמר.

ביאור המילות

(ו-ז) "שפת", (איש) לא ידעתי.

"מדוד". כמו והכה בכיור או בדוד (שמואל א' ב'):
 

<< · מ"ג תהלים · פא · ו · >>