מ"ג תהלים עד כ


<< · מ"ג תהלים · עד · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַבֵּט לַבְּרִית כִּי מָלְאוּ מַחֲשַׁכֵּי אֶרֶץ נְאוֹת חָמָס.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַבֵּ֥ט לַבְּרִ֑ית
  כִּ֥י מָלְא֥וּ מַחֲשַׁכֵּי־אֶ֗֝רֶץ נְא֣וֹת חָמָֽס׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הבט לברית" - אשר כרת את אבותינו "נאות חמס" - נוה חמס לשון מדור

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הבט לברית - בפתחות הלמ"ד שהיא ידועה ומלת הבט תשמש בעבור אחרת והבט מלאו.

וטעם מחשכי ארץ – כנגד הבט טעמו המקומות הנסתרים שם.

נאות - כמו: נאות רועים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מחשכי ארץ" - המקומות שאנו יושבים בהם בחשכת הגלות נתמלאו מדורי חמס ר"ל האויב יושב בינינו וחומס

"הבט" - ראה הברית אשר כרת לאבותינו לגאול בניהם 

מצודת ציון

"מחשכי" - מלשון חושך

"נאות" - מדור

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הבט לברית", (טענה ג') כי בסוף התוכחות שבתו"כ אמר וזכרתי את בריתי יעקוב וכו' והארץ אזכר, והארץ תעזב וזכרתי להם ברית ראשונים, באר שאחרי שתשיגם המון צרות וגם הארץ תעזב אז יזכור ברית האבות וברית שכרת עמהם על הארץ, ועז"א אחר שכבר "מלאו מחשכי ארץ נאות חמס", שבארץ צרה וחשכה והמחשכים שלה מלאו נות חמס, ראוי "שתבט לברית" שכרת ע"ז עם האבות:

 

<< · מ"ג תהלים · עד · כ · >>