מצודות על תהלים עד
<< · מצודות על תהלים · עד · >>
פסוק א
מצודת דוד
"יעשן" - למה יעשן אפך בישראל שהמה הצאן שאתה רועם
"זנחת לנצח" - למה עזבת את ישראל זה זמן רב עד שנראה כאלו כן יהיה לעולם
מצודת ציון
"זנחת" - עזבת כמו זנח ה' מזבחו (איכה ב)
"יעשן" - הוא ענין כעס כי ע"י חמום הכעס נראה יוצא מהנחירים כעין עשן ואמר בלשון הנופל באדם כדי לשבר את האוזןפסוק ב
מצודת דוד
"קנית קדם" - אשר קנית לך לעם מזמן קדם מאז גאלתם ממצרים והבאתם אל הר ציון ששכנת בו והוא מקרא קצרפסוק ג
מצודת דוד
"הרימה פעמיך" - הרם רגליך ללכת להחשיך עד נצח את כל האויב העושה הרעה בבהמ"ק והוא הפוך כמו כל אויב הרע בקדש וכן כל תשא עון (הושע יד) ומשפטו כל עון תשא
מצודת ציון
"פעמיך" - הרגלים שפוסעים בהן וכן פעמי דלים (ישעיהו כ"ו)
"למשואות" - ענין חושךפסוק ד
מצודת דוד
"שמו אותותם אותות" - אמרו שהאות שלהם הוא אות אמת כי עד לא הלך נ"נ על ירושלים עשה אותות לדעת אם יצלח כמ"ש שאל בתרפים ראה בכבד (יחזקאל כא) ובא לו האות ללכת ואחר שכבשה אמר שיש ממשות באלה האותות
"בקרב מועדך" - בתוך בה"מ מקום שהיו נועדים שם כל ישראל והשכינה עמהם
מצודת ציון
"שאגו" - צעקו
"מועדך" - מלשון וועד ואסיפהפסוק ה
מצודת דוד
"יודע וגו'" - כל מי שהביא קרדומו בסבך עצי הלבנון לחטוב ארזים להביאם לבנין בה"מ היה נודע לו כאלו מביא למעלה לפני כסא הכבוד כי למצוה רבה היה נחשב בעיניו
מצודת ציון
"בסבך" - הענף נקרא סבך ע"ש שמסתבכים ונאחזים זה בזה כמו נאחז בסבך (בראשית כ"ב)
"קרדמות" - גרזניםפסוק ו
מצודת דוד
"ועתה" - בעת החורבן כל פתוחי הזהב שעל הקירות היו הצרים הולמים ומשברים בכשיל וכילפות
מצודת ציון
"פתוחיה" - ענינו החתירה והחקיקה של צורות ודקלים כמו פתוחי חותם (שמות כ"ח)
"בכשיל וכילפות" - שמות כלים עשוים לשבר בהם אבנים
"יהלומון" - ענין הכאה ושבירה כמו יהלמני צדיק (לקמן קמ"א)פסוק ז
מצודת דוד
"לארץ" - מקום שכינת שמך חללו והשפילו עד לארץ
"שלחו באש מקדשך" - כמו שלחו אש במקדשך
מצודת ציון
"שלחו" - ענין הצתה והבערה
"חללו" - מלשון חוליןפסוק ח
מצודת דוד
"נינם יחד" - כל שריהם בעצה אחת
"כל מועדי אל" - כל המקומות המיועדות לה' בהכ"נ ובהמ"ד
מצודת ציון
"נינם" - ענין שררה כמו ינון שמו (לעיל ע"ב)פסוק ט
מצודת דוד
"ולא אתנו" - אין מי מאתנו יודע עד מתי יתאחר
"אותותינו" - עדיין לא ראינו אותות הגאולה ואין עוד נביא לגלות הזמן
מצודת ציון
"עד מה" - עד מתי וכן עד מה ה' תאנף לנצח (לקמן ע"ט)פסוק י
מצודת דוד
"ינאץ" - וכי ינאץ האויב את שמך לנצח בתמיה ולמה תאחר זמן הגאולה
"יחרף צר" - באומרו מבלי יכולת ה' הניחם ביד האויב
מצודת ציון
"ינאץ" - ענין בזיוןפסוק יא
מצודת דוד
"כלה" - ימינך כלה מקרב חיקך והוציאה משם והכה תכה בו את האויב
"תשיב ידך" - לאחור לבל הכות בו את האויב
מצודת ציון
"כלה" - ר"ל מנעפסוק יב
מצודת דוד
"מקדם" - מעולם הוא מלכי והוא פועל הישועהפסוק יג
מצודת דוד
"על המים" - כי נתקשו מי הים כסלעים והיו המצרים נזרקים עליהם ונשבר ראשם
"בעזך" - בכחך פוררת הים לי"ב גזרים לכל שבט שביל לעצמו כן ארז"ל
מצודת ציון
"פוררת" - ענינו הרצוץ לחתיכות רבות כמו פור התפוררה ארץ (ישעיהו כד)
"תנינים" - תנים שם דג גדול שבים פרעה נקרא תנים כמו שנאמר בו התנים הגדול הרובץ וגו' (יחזקאל כט)ולכן יקראו המצרים תניניםפסוק יד
מצודת דוד
"תתננו מאכל" - נתת עושרם לבזה לעם ישראל שהלכו במדבר מקום ציה ושממה
"ראשי לויתן" - שריו ושלישיו של פרעה הנקרא לויתן
מצודת ציון
"רצצת" - ענין שבירה לחתיכות
"לויתן" - זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ"ש את התנינים הגדולים (בראשית א)והוא הלויתן ובת זוגו
"לציים" - מלשון ציה ושממהפסוק טו
מצודת דוד
"נהרות איתן" - זה הים והירדן ר"ל עשית להם נסים מחולפים במקום היובש השפעת מים ומקום המים הובשת
"אתה בקעת" - את הסלע והוצאת להם מעין ונחל
מצודת ציון
"הובשת" - מלשון יבש
"איתן" - ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד)פסוק טז
מצודת דוד
"מאור" - הוא הירח הנקרא מאור הקטן (בראשית א)
"אתה הכינות" - להיות על כנם ולא ישנו את תפקידם
"לך יום" - ר"ל אתה בראתם
מצודת ציון
"הכינות" - מלשון כן ובסיספסוק יז
מצודת דוד
"כל גבולות ארץ" - להיות כל מחוז במקום הראוי לו
מצודת ציון
"הצבת" - העמדת
"קיץ" - ימות החמה
"וחורף" - ימות הגשמיםפסוק יח
מצודת דוד
"ועם נבל" - כפל הדבר במ"ש
"זכר" - ר"ל אם אמנם הכל בידך ותשגיח על הכל זכר גם זאת מה שהאויב מחרף את ה' ונקם ממנו
מצודת ציון
"נאצו" - ענין בזיוןפסוק יט
מצודת דוד
"לחית" - לעדת האומות אל תמסור נפש ישראל
"חית ענייך" - עדת ישראל שהמה עניים ומוכנעים
מצודת ציון
"לחית" - ענין עדה וקבוץ וכן פלשתים לחיה (שמואל ב כג)
"תורך" - מלשון תור והיא כנסת ישראל והמשילה לתור כמו שהמשילה ליונה כמ"ש יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב)פסוק כ
מצודת דוד
"מחשכי ארץ" - המקומות שאנו יושבים בהם בחשכת הגלות נתמלאו מדורי חמס ר"ל האויב יושב בינינו וחומס
"הבט" - ראה הברית אשר כרת לאבותינו לגאול בניהם
מצודת ציון
"מחשכי" - מלשון חושך
"נאות" - מדורפסוק כא
מצודת דוד
"דך" - המדוכא בגולה אל ישוב נכלם בעת תפלתו רק קבלם ברצון ואז העני והאביון יהללו את שמך בעבור זהפסוק כב
מצודת דוד
"ריבך" - כי למולך קמו לגדף
"כל היום" - מה שחרף בכל עת
מצודת ציון
"מני" - כמו מןפסוק כג
מצודת דוד
"עולה תמיד" - אשר הוא עולה תמיד לחרף כלפי מעלה
מצודת ציון
"שאון" - ענין המיה
<< · מצודות על תהלים · עד · >>