מצודות על תהלים עד
<< · מצודות על תהלים · עד · >>
פסוק א
מצודת ציון
"זנחת" - עזבת כמו זנח ה' מזבחו (איכה ב)
"יעשן" - הוא ענין כעס כי ע"י חמום הכעס נראה יוצא מהנחירים כעין עשן ואמר בלשון הנופל באדם כדי לשבר את האוזן
מצודת דוד
"יעשן" - למה יעשן אפך בישראל שהמה הצאן שאתה רועם
"זנחת לנצח" - למה עזבת את ישראל זה זמן רב עד שנראה כאלו כן יהיה לעולםפסוק ב
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת ציון
"פעמיך" - הרגלים שפוסעים בהן וכן פעמי דלים (ישעיהו כ"ו)
"למשואות" - ענין חושך
מצודת דוד
פסוק ד
מצודת ציון
"שאגו" - צעקו
"מועדך" - מלשון וועד ואסיפה
מצודת דוד
"שמו אותותם אותות" - אמרו שהאות שלהם הוא אות אמת כי עד לא הלך נ"נ על ירושלים עשה אותות לדעת אם יצלח כמ"ש שאל בתרפים ראה בכבד (יחזקאל כא) ובא לו האות ללכת ואחר שכבשה אמר שיש ממשות באלה האותות
"בקרב מועדך" - בתוך בה"מ מקום שהיו נועדים שם כל ישראל והשכינה עמהםפסוק ה
מצודת ציון
"בסבך" - הענף נקרא סבך ע"ש שמסתבכים ונאחזים זה בזה כמו נאחז בסבך (בראשית כ"ב)
"קרדמות" - גרזנים
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
"פתוחיה" - ענינו החתירה והחקיקה של צורות ודקלים כמו פתוחי חותם (שמות כ"ח)
"בכשיל וכילפות" - שמות כלים עשוים לשבר בהם אבנים
"יהלומון" - ענין הכאה ושבירה כמו יהלמני צדיק (לקמן קמ"א)
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"שלחו" - ענין הצתה והבערה
"חללו" - מלשון חולין
מצודת דוד
"לארץ" - מקום שכינת שמך חללו והשפילו עד לארץ
"שלחו באש מקדשך" - כמו שלחו אש במקדשךפסוק ח
מצודת ציון
"נינם" - ענין שררה כמו ינון שמו (לעיל ע"ב)
מצודת דוד
"נינם יחד" - כל שריהם בעצה אחת
"כל מועדי אל" - כל המקומות המיועדות לה' בהכ"נ ובהמ"דפסוק ט
מצודת ציון
"עד מה" - עד מתי וכן עד מה ה' תאנף לנצח (לקמן ע"ט)
מצודת דוד
"ולא אתנו" - אין מי מאתנו יודע עד מתי יתאחר
"אותותינו" - עדיין לא ראינו אותות הגאולה ואין עוד נביא לגלות הזמןפסוק י
מצודת ציון
"ינאץ" - ענין בזיון
מצודת דוד
"ינאץ" - וכי ינאץ האויב את שמך לנצח בתמיה ולמה תאחר זמן הגאולה
"יחרף צר" - באומרו מבלי יכולת ה' הניחם ביד האויבפסוק יא
מצודת ציון
"כלה" - ר"ל מנע
מצודת דוד
"כלה" - ימינך כלה מקרב חיקך והוציאה משם והכה תכה בו את האויב
"תשיב ידך" - לאחור לבל הכות בו את האויבפסוק יב
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"פוררת" - ענינו הרצוץ לחתיכות רבות כמו פור התפוררה ארץ (ישעיהו כד)
"תנינים" - תנים שם דג גדול שבים פרעה נקרא תנים כמו שנאמר בו התנים הגדול הרובץ וגו' (יחזקאל כט)ולכן יקראו המצרים תנינים
מצודת דוד
"על המים" - כי נתקשו מי הים כסלעים והיו המצרים נזרקים עליהם ונשבר ראשם
"בעזך" - בכחך פוררת הים לי"ב גזרים לכל שבט שביל לעצמו כן ארז"לפסוק יד
מצודת ציון
"רצצת" - ענין שבירה לחתיכות
"לויתן" - זה פרעה כי התנין הגדול הוא לויתן כמ"ש את התנינים הגדולים (בראשית א)והוא הלויתן ובת זוגו
"לציים" - מלשון ציה ושממה
מצודת דוד
"תתננו מאכל" - נתת עושרם לבזה לעם ישראל שהלכו במדבר מקום ציה ושממה
"ראשי לויתן" - שריו ושלישיו של פרעה הנקרא לויתןפסוק טו
מצודת ציון
"הובשת" - מלשון יבש
"איתן" - ענין חוזק כמו איתן מושבך (במדבר כד)
מצודת דוד
"נהרות איתן" - זה הים והירדן ר"ל עשית להם נסים מחולפים במקום היובש השפעת מים ומקום המים הובשת
"אתה בקעת" - את הסלע והוצאת להם מעין ונחלפסוק טז
מצודת ציון
"הכינות" - מלשון כן ובסיס
מצודת דוד
"מאור" - הוא הירח הנקרא מאור הקטן (בראשית א)
"אתה הכינות" - להיות על כנם ולא ישנו את תפקידם
"לך יום" - ר"ל אתה בראתםפסוק יז
מצודת ציון
"הצבת" - העמדת
"קיץ" - ימות החמה
"וחורף" - ימות הגשמים
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת ציון
"נאצו" - ענין בזיון
מצודת דוד
"ועם נבל" - כפל הדבר במ"ש
"זכר" - ר"ל אם אמנם הכל בידך ותשגיח על הכל זכר גם זאת מה שהאויב מחרף את ה' ונקם ממנופסוק יט
מצודת ציון
"לחית" - ענין עדה וקבוץ וכן פלשתים לחיה (שמואל ב כג)
"תורך" - מלשון תור והיא כנסת ישראל והמשילה לתור כמו שהמשילה ליונה כמ"ש יונתי בחגוי הסלע (שיר השירים ב)
מצודת דוד
"לחית" - לעדת האומות אל תמסור נפש ישראל
"חית ענייך" - עדת ישראל שהמה עניים ומוכנעיםפסוק כ
מצודת ציון
"מחשכי" - מלשון חושך
"נאות" - מדור
מצודת דוד
"מחשכי ארץ" - המקומות שאנו יושבים בהם בחשכת הגלות נתמלאו מדורי חמס ר"ל האויב יושב בינינו וחומס
"הבט" - ראה הברית אשר כרת לאבותינו לגאול בניהםפסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת ציון
"מני" - כמו מן
מצודת דוד
"ריבך" - כי למולך קמו לגדף
"כל היום" - מה שחרף בכל עתפסוק כג
מצודת ציון
"שאון" - ענין המיה
מצודת דוד
"עולה תמיד" - אשר הוא עולה תמיד לחרף כלפי מעלה
<< · מצודות על תהלים · עד · >>