מ"ג תהלים עג ו


<< · מ"ג תהלים · עג · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן עֲנָקַתְמוֹ גַאֲוָה יַעֲטָף שִׁית חָמָס לָמוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָ֭כֵן עֲנָקַ֣תְמוֹ גַאֲוָ֑ה
  יַעֲטָף־שִׁ֝֗ית חָמָ֥ס לָֽמוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן ענקמתו גאוה" - בעבור זה שאין יסורין באין עליהם העניקתם הגאוה לעלות על צוארם גסות הרוח "יעטף שית חמס למו" - החמס שעושין עושה אותם שמנים ועוטף את שתותיהם ועגבותיהם בעובי שומן ובשר

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לכן ענקתמו - מגזרת וענקים לגרגרותיך, כדמות זר זהב ויעטוף מגזרת המעטפות.

שית - כמו: שית זונה, כמו דרך.

ויש אומרים: כי יעטוף –כמו תפלה לעני כי יעטוף.

וטעם שית פאה.

והטעם: כי החמס יעטוף להם לכל פאה, כאילו הוא ברשותו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ענקתמו" - מעלה גאוה סביב צוארו כענק הזה המסבב הצואר

"יעטף" - יכסה עצמו במסתר לארוב על אנשים לשים ולקחת החמס לעצמו 

מצודת ציון

"ענקתמו" - מלשון ענק והוא עדי הצואר

"יעטף" - מלשון עטיפה ומכסה

"שית" - ענין שימה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן ענקתמו גאוה", יש סביב צוארם ענק של גאוה, אשר "יעטף" ויכסה ויסתיר את "שית חמס אשר למו", ר"ל שהגם שי"ל שית ועריה בושת של חמס שהם עושים, מ"מ השית חמס מתעטף ומסתתר ע"י הענק של גאוה שעליהם, ר"ל שע"י גאותם וגדולתם לא יגנו אותם על החמס שעושים:

ביאור המילות

"יעטף". בא על דבר המעטיף ומכסה על דבר, ומוסב על הענק, ושית כינוי על מקום הערוה חשופי שת (ישעיה כ') שית זונה (משלי ז'), שיכסה ערות החמס אשר למו:
 

<< · מ"ג תהלים · עג · ו · >>