מ"ג תהלים ס ד


<< · מ"ג תהלים · ס · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הִרְעַשְׁתָּה אֶרֶץ פְּצַמְתָּהּ רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִי מָטָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הִרְעַ֣שְׁתָּה אֶ֣רֶץ פְּצַמְתָּ֑הּ
  רְפָ֖ה שְׁבָרֶ֣יהָ כִי־מָֽטָה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרעשתה" - ארצנו בכמה גייסות

"פצמתה" - שברת אותה וראיתי בדברי דונש שהוא לשון ערבי אבל לא פירש אותו וביסודו של רבי משה הדרשן פירשו לשון קריעה וראיה הביא לדבר וקרע לו חלוני (ירמיהו כ"ב) מתורגם ופצים אך אני אומר ופצים שתרגם יונתן לשון תקון חלון הוא ככל הפתחים שיש להם פצימין

"רפה שבריה כי מטה" - לשון רפואה אע"פ שכתוב בה"א הרבה תיבות משמשות כן

"כי מטה" - לשון שפלות

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

הרעשתה ארץ - ישראל בשומעם כי נחלש דוד כמו הרעש.

פצמתה - אין רע לו וטעמו כענין מקומו, וה"א רפה תחת אל"ף, כי אותיות אהו"י מתחלפים.

כי מטה - במוט הרים.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"פצמתה" - ענין בקיעה ובדרז"ל בין פצים לחבירו (שבת פ"ב) 

מצודת דוד

"הרעשתה" - הנה הרעשתה ארצנו ובקעת אותה עתה רפא נא שבריה כי מטה לעפר בתכלית השפלות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הרעשת" מה "שהרעשת את הארץ ופצמת אותה", זה היה סבה "לרפאות שבריה במה שמטה מאד", כי תכלית ירידתם היתה התחלת הצלחתם:

ביאור המילות

"פצמתה". בקעת אותה.

"רפה", כמו רפא, והוא מקור לרפאות:
 

<< · מ"ג תהלים · ס · ד · >>