אבן עזרא על תהלים ס
<< · אבן עזרא על תהלים · ס · >>
פסוק א
עריכה
למנצח על שושן עדות - על טעם פיוט תחלתו שושן עדות.
ויש אומרים: כי שושן שם כלי ניגון ויפרש עדות כמו: עדי, וכמוהו: את הנזר ואת העדות.
וטעם ללמד – שצווה שילמדוהו המשוררים, להזכיר תמיד חסד השם שגברה ידו במלחמה אחר שנחלש.
פסוק ב
עריכה
בהצותו - כמו: בהצותם על ה'.
את ארם נהרים – יש אומרים: בהחריבו מגזרת ערים נצים.
וטעם וישב יואב – לאות כי נחלש דוד ואחרי כן החליש יואב את ארם.
פסוק ג
עריכה
אלהים זנחתנו - טעם זנחתנו שלא נוצח עד עתה במלחמה, וככה פרצתנו.
וכבר הזכרתי כי כח השם הפועל בעבר ועתיד כי תקרנה קורות במלחמה, וככה אנפת - אנף תשובב לנו.
פסוק ד
עריכה
הרעשתה ארץ - ישראל בשומעם כי נחלש דוד כמו הרעש.
פצמתה - אין רע לו וטעמו כענין מקומו, וה"א רפה תחת אל"ף, כי אותיות אהו"י מתחלפים.
כי מטה - במוט הרים.
פסוק ה
עריכה
הראית - גם זה בכח הפועל הראית עמך - מראה קשה והיינו כשותים יין התרעלה, ודרך השקיתנו יין תרעלה כמו ספר המקנה, וככה זה יין תרעלה סמוך.
פסוק ו
עריכה
נתתה - בימים שעברו הרימותנו בעבור אמונתינו.
פסוק ז
עריכה
למען - תחסר אות בי"ת.
ורבי משה אמר: כי הימין הוא הפועל דרך משל, הפך: ותושע לי זרועי.
פסוק ח
עריכה
אלהים - כמה טעמים הזכרתי כי כח שם הפועל בעבר גם בעתיד וככה זה, אלהים דבר בקדשו - בדבר קדשו בדרך נבואה לשמואל שממלכתי תעמוד על ישראל לא כממלכת שאול.
וטעם שכם – היא העיר וככה סוכות.
וטעם אחלקם – שלעולם תהיה בחלקו ואפקיד עליה פקידי.
פסוק ט
עריכה
לי - טעם שכם וסוכות שהם ליוסף, על כן גלעד ומנשה ואפרים בעבור היות בית יוסף בצפון ארץ ישראל ויהודה בנגב, וכן כתוב יהודה יעמד על גבולו מנגב.
ומעוז - סמוך ולא תשתנה בעבור היותו מפעלי הכפל.
פסוק י
עריכה
מואב - ארחץ ארצם כמו סיר, הנה מצאנו פה עלי פלשת התרועעי הפוך.
ור' משה הכהן פירש בו: הנה על אדום שהוא חזק אשליך נעלי חשבי אתה פלשת שהתרועעי עלי כדרך: שמח בחור בילדותיך, בואו בית אל.
פסוק יא
עריכה
מי - הייתי מחשב מי יובילני לעיר אדום שהיתה במצור אף אני הייתי משיב לנפשי, יעשה זה השם שנחני עד אדום והנה מחשבתי נהפכה, בעבור הלא אתה אלהים זנחתנו.
והטעם: מה יעשו צבאותינו אם לא תצא עמהם.
פסוק יג
עריכה
הבה - תן, תי"ו עזרת תחת ה"א, כמו: ושבת לנשיא או הוא חסר ה"א.
והטעם: עזרתה.
ושוא תשועת אדם - כנגד צבאותינו.
פסוק יד
עריכה
באלהים - מתנבא ברוח הקדש, שהוא ינצח באחרונה.