אבן עזרא על תהלים ס

פסוק אעריכה

למנצח על שושן עדות - על טעם פיוט תחלתו שושן עדות. ויש אומרים: כי שושן שם כלי ניגון ויפרש עדות כמו: עדי, וכמוהו: את הנזר ואת העדות.

וטעם ללמד – שצווה שילמדוהו המשוררים, להזכיר תמיד חסד השם שגברה ידו במלחמה אחר שנחלש.


פסוק בעריכה

בהצותו - כמו: בהצותם על ה'.

את ארם נהרים – יש אומרים: בהחריבו מגזרת ערים נצים.

וטעם וישב יואב – לאות כי נחלש דוד ואחרי כן החליש יואב את ארם.


פסוק געריכה

אלהים זנחתנו - טעם זנחתנו שלא נוצח עד עתה במלחמה, וככה פרצתנו. וכבר הזכרתי כי כח השם הפועל בעבר ועתיד כי תקרנה קורות במלחמה, וככה אנפת - אנף תשובב לנו.


פסוק דעריכה

הרעשתה ארץ - ישראל בשומעם כי נחלש דוד כמו הרעש.

פצמתה - אין רע לו וטעמו כענין מקומו, וה"א רפה תחת אל"ף, כי אותיות אהו"י מתחלפים.

כי מטה - במוט הרים.


פסוק העריכה

הראית - גם זה בכח הפועל הראית עמך - מראה קשה והיינו כשותים יין התרעלה, ודרך השקיתנו יין תרעלה כמו ספר המקנה, וככה זה יין תרעלה סמוך.


פסוק ועריכה

נתתה - בימים שעברו הרימותנו בעבור אמונתינו.


פסוק זעריכה

למען - תחסר אות בי"ת. ורבי משה אמר: כי הימין הוא הפועל דרך משל, הפך: ותושע לי זרועי.


פסוק חעריכה

אלהים - כמה טעמים הזכרתי כי כח שם הפועל בעבר גם בעתיד וככה זה, אלהים דבר בקדשו - בדבר קדשו בדרך נבואה לשמואל שממלכתי תעמוד על ישראל לא כממלכת שאול.

וטעם שכם – היא העיר וככה סוכות.

וטעם אחלקם – שלעולם תהיה בחלקו ואפקיד עליה פקידי.


פסוק טעריכה

לי - טעם שכם וסוכות שהם ליוסף, על כן גלעד ומנשה ואפרים בעבור היות בית יוסף בצפון ארץ ישראל ויהודה בנגב, וכן כתוב יהודה יעמד על גבולו מנגב.

ומעוז - סמוך ולא תשתנה בעבור היותו מפעלי הכפל.


פסוק יעריכה

מואב - ארחץ ארצם כמו סיר, הנה מצאנו פה עלי פלשת התרועעי הפוך. ור' משה הכהן פירש בו: הנה על אדום שהוא חזק אשליך נעלי חשבי אתה פלשת שהתרועעי עלי כדרך: שמח בחור בילדותיך, בואו בית אל.


פסוק יאעריכה

מי - הייתי מחשב מי יובילני לעיר אדום שהיתה במצור אף אני הייתי משיב לנפשי, יעשה זה השם שנחני עד אדום והנה מחשבתי נהפכה, בעבור הלא אתה אלהים זנחתנו. והטעם: מה יעשו צבאותינו אם לא תצא עמהם.


פסוק יגעריכה

הבה - תן, תי"ו עזרת תחת ה"א, כמו: ושבת לנשיא או הוא חסר ה"א. והטעם: עזרתה.

ושוא תשועת אדם - כנגד צבאותינו.


פסוק ידעריכה

באלהים - מתנבא ברוח הקדש, שהוא ינצח באחרונה.