מלבי"ם על תהלים ס
<< · מלבי"ם על תהלים · ס · >>
פסוק א
פסוק ג
ביאור המילות
"אנפת". גדר פעל אנף שכלה חרון אפו עד לכלה (ישעיה י"ב). "תשובב". מענין מנוחה והשקט, כמו בשובה ונחת תושעון וע"כ בא למ"ד אחריו, כי השבה בא עם יחוס הפעל בכ"מ:פסוק ד
ביאור המילות
"פצמתה". בקעת אותה.
"רפה", כמו רפא, והוא מקור לרפאות:פסוק ה
"סלה" סיום הענין:
פסוק ו
ביאור המילות
"נס". סימן להתקבץ למלחמה.
"קשט". עמ"ש משלי (כ"ב כ"א):פסוק ז
ביאור המילות
"יחלצון". מענין חלוצי צבא:פסוק ח
פסוק ט
ביאור המילות
"מחקקי". השרים הנותנים חקים ומשפטים:פסוק י
ביאור המילות
"סיר רחצי". הסיר שארחץ בו.
"התרועעי". התחברי:פסוק יא
ביאור המילות
"עיר מצור". ולקמן (ק"ח) שבא שיר זה שנית כתיב עיר מבצר, והוא עיר בצרה ראש מלכות אדום כמ"ש (ישעיה כ"ו):
"יובילני, נחני". הנכה הולך ברגליו, והמוביל נושאהו על כתפו, ובא לרוב בדברים בלתי בעלי חיים, לך יובילו מלכים שי, ומצייר שעד אדום הלכו ברגליהם, ולעיר מבצר בצרה הוביל אותם על כתפיו, כי לא יכלו ללכת שמה:פסוק יב
פסוק יג
ביאור המילות
"הבה". מורה על הזמנה בכ"מ (כנ"ל פ"ט), להכין לנו עזרת מצר:פסוק יד
<< · מלבי"ם על תהלים · ס · >>