מ"ג תהלים סד ח


<< · מ"ג תהלים · סד · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּרֵם אֱלֹהִים חֵץ פִּתְאוֹם הָיוּ מַכּוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּרֵ֗ם אֱלֹ֫הִ֥ים
  חֵ֥ץ פִּתְא֑וֹם
    הָ֝י֗וּ מַכּוֹתָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויורם אלהים" - ירה אותם לגוב האריות כדכתיב (שם) ואמר מלכא והיתיו לגבריא אליך די אכלו קרצוהי די דנייאל ולגוב אריותא רמו וגו'

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ויורם - כנגד לירות. חץ פתאום - כנגד פתאום יורוהו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ויורם" - וסוף הדבר היה שה' השליכם לגוב האריות תמורת דנייאל ומכותם בא פתאום כחץ הממית

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויורם", אבל פתאום ירה אלהים עליהם חץ, (כמו שהם רצו לירות במסתרים תם), "היו מכותם", ר"ל שהמוקשים שהכינו על דוד הם עצמם היו המכה שלהם שבם הוכו, ומפרש כי.

ביאור המילות

"היו". מוסב על המוקשים (הנזכר בפסוק ו'), וכן מלת עלימו, ר"ל על המוקשים:
 

<< · מ"ג תהלים · סד · ח · >>