מ"ג תהלים נה כד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים ׀ תּוֹרִדֵ֬ם ׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת
  אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם
    וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח־בָּֽךְ׃


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


ואתה - מ"ם תורידם שבה לאשר רבו דבריהם.

לא יחצו ימיהם - שלא תמלא מספר ימיהם.

ואני אבטח בך - שתמלא מספר ימי, כי אני עבדך כאשר הבטחתני בתורתך, או ואני אבטח בך - שתורידם בחצי ימיהם לשחת.

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"ואני אבטח בך" - להנצל מידם

"תורידם" - את אחיתופל וריעיו כי הם אנשי דמים ולכן לא יגיעו לחיות חצי ימיהם הקצובים להם

מצודת ציון

"שחת" - קבר

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"ואתה", ר"ל הגם שאתה לא תמיתם כי הם המיתו א"ע, "אתה תהיה המוריד אותם לבאר שחת" לגיהנום לבל יזכו לעוה"ב, "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" שע"י שנטל נפשו נדמה כי רצה לחצות ימיו לחצאין חציו בעוה"ז וחציו לעוה"ב, וזה לא יהיה, כי ירדו לבאר שחת ולגיהנם, אבל "אני אבטח בך":

 

אלשיך (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כד) ושמא תאמר, כי הלא אמרת שלא ימותו רק יקבלו גהינם בחיים, ואיך עתה אתה אומר שימותו תרי מגו תלתא. הלא הוא "ואתה אלקים" ידעתי כי לא תבחר ותקרב לתת להם ייסוריהם בעולם הזה, כי אם שתורידם לבאר שחת לידון ולא תאריך להם פה, כי אם "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" שקצבת להם, "ואני" שלא קצבת לי כלום כי הייתי עתיד להיות נפל, "אבטח בך" שתתן לי חיים, והוא כי בקש לו מהאדם ומהאבות כנודע. או יאמר איני אומר שלא יחצו ימיהם כדי שהחצי שתסיר מהם תתנם לי, כי "אני אבטח" בך ממקום אחר: