מ"ג תהלים נא ט


<< · מ"ג תהלים · נא · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תְּחַטְּאֵ֣נִי בְאֵז֣וֹב וְאֶטְהָ֑ר
  תְּ֝כַבְּסֵ֗נִי וּמִשֶּׁ֥לֶג אַלְבִּֽין׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תחטאני באזוב" - כמו שמטהר המצורע וטמא מת

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

תחטאני - דמה זה המקרה שקרה לנשמה כנגע צרעת בגוף, על כן: תחטאני באזוב. ומלת אלבין – מהפעלים העומדים הלבינו שריגיה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תחטאני" - תסיר חטאי וכן ובכל תבואתי תשרש (שם לא) ור"ל תסיר השורש

"באזוב" - שם עשב מה 

מצודת דוד

"תכבסני" - ר"ל מחול לי לבל ישאר רושם עון ואהיה לבן יותר מן השלג מבלי רושם עון כלל

"תחטאני" - לזה תסיר חטאי כמו שמסירין הטומאה עם הזאת האזוב ואהיה טהור מטומאת החטא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תחטאני", אומר עוד טעם שראוי שימחל עונו וחטאתו מצד שכבר סבל יסורים כנגדו וכופר בנגעים עונו ונטהר ע"י אזוב כדין המצורע, ומצייר שבזה ראוי שימצא בין הטהרה מן החטא ובין הכיבוס מן העון (כנ"ל פסוק ד') ומצייר שהאזוב שבו יטהר המצורע יועיל אל הסרת החטא, כמ"ש "תחטאני באזוב ואטהר", שטהרה הוא מן החטא, כמ"ש מחטאתי טהרני, כי האזוב יצייר הכנעת החומר והשפלתו בל יוסיף עוד להתאות ולהתגאות, והנגע עצמו הוא ציור העון, שהעון שהוא עוות המחשבה שהיא הנגע הפנימית והכתם הדבוק בנפש בוקע דרך עור הבשר, כמ"ש והצרוע אשר בו הנגע, והנה כתם הנגע היא בהרת שדינה שהיא עזה כשלג כמבואר בנגעים, ואם אחר ההסגר כולו הפך לבן טהור הוא, שאז אינו כתם רק מראה הבשר בכללו, ומצייר כאילו פשתה הנגע על כולו, וזה היה "הכיבוס" מן הכתם, כי "משלג אלבין" שנעשיתי כולי לבן כשלג, ר"ל שהיסורים והגדלת הנגע על כל בשרו זה היה הכיבוס מעונו וטהרת נגעו:

 

<< · מ"ג תהלים · נא · ט · >>