איוב לח

קיצור דרך: t2738

תנ"ך > איוב > א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב

לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓

כתיב (אותיות בלבד) (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א ויען יהוה את איוב מן הסערה [מן הסערה] ויאמר ב מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת ג אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני ד איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה ה מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו ו על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה ז ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים ח ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא ט בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו י ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים יא ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך יב המימיך צוית בקר ידעתה שחר [ידעת השחר] מקמו יג לאחז בכנפות הארץ וינערו רש^עים ממנה יד תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש טו וימנע מרש^עים אורם וזרוע רמה תשבר טז הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת יז הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה יח התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה יט אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו כ כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו כא ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים כב הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה כג אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה כד אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ כה מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות כו להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו כז להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא כח היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל כט מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו ל כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו לא התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח לב התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם לג הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ לד התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך לה התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו לו מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה לז מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב לח בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו לט התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא מ כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב מא מי יכין לערב צידו כי ילדו [ילדיו] אל אל ישועו יתעו לבלי אכל

מנוקד (לפי מהדורת וסטמינסטר)

א וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב מן הסערה [מִן הַסְּעָרָה] וַיֹּאמַר. ב מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת. ג אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי. ד אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה. ה מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו. ו עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ. ז בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. ח וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא. ט בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ. י וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם. יא וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ. יב הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ. יג לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁ^עִים מִמֶּנָּה. יד תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ. טו וְיִמָּנַע מֵרְשָׁ^עִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר. טז הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ. יז הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה. יח הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ כֻלָּהּ. יט אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ. כ כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל גְּבוּלוֹ וְכִי תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתוֹ. כא יָדַעְתָּ כִּי אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים. כב הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה. כג אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה. כד אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי אָרֶץ. כה מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת. כו לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ. כז לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא. כח הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל. כט מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ. ל כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ. לא הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. לב הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם. לג הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ. לד הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ. לה הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ. לו מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה. לז מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב. לח בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ. לט הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא. מ כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ אָרֶב. מא מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי ילדו [יְלָדָיו] אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל.

מנוקד ובשורות (לפי מהדורת וסטמינסטר)

(א) וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב מן הסערה [מִן הַסְּעָרָה] וַיֹּאמַר.

(ב) מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְמִלִּין בְּלִי דָעַת.

(ג) אֱזָר נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי.

(ד) אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה.

(ה) מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ כִּי תֵדָע אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו.

(ו) עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ אוֹ מִי יָרָה אֶבֶן פִּנָּתָהּ.

(ז) בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים.

(ח) וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא.

(ט) בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ.

(י) וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם.

(יא) וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ.

(יב) הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ.

(יג) לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁ^עִים מִמֶּנָּה.

(יד) תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ.

(טו) וְיִמָּנַע מֵרְשָׁ^עִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר.

(טז) הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי יָם וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ.

(יז) הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה.

(יח) הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ כֻלָּהּ.

(יט) אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ.

(כ) כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל גְּבוּלוֹ וְכִי תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתוֹ.

(כא) יָדַעְתָּ כִּי אָז תִּוָּלֵד וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים.

(כב) הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה.

(כג) אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה.

(כד) אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר יָפֵץ קָדִים עֲלֵי אָרֶץ.

(כה) מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת.

(כו) לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ.

(כז) לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא.

(כח) הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל.

(כט) מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ.

(ל) כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ.

(לא) הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה אוֹ מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ.

(לב) הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

(לג) הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ.

(לד) הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ.

(לה) הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ.

(לו) מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה.

(לז) מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב.

(לח) בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ.

(לט) הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא.

(מ) כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ אָרֶב.

(מא) מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי ילדו [יְלָדָיו] אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל.

עם טעמי המקרא (לפי מקרא על פי המסורה)

לח א וַיַּֽעַן־יְהֹוָ֣ה אֶת־אִ֭יּוֹב מנהסערה [מִ֥ן ׀ הַסְּעָרָ֗ה]
וַיֹּאמַֽר׃
ב מִ֤י זֶ֨ה ׀ מַחְשִׁ֖יךְ עֵצָ֥ה בְמִלִּ֗ין
בְּֽלִי־דָֽעַת׃
ג אֱזׇר־נָ֣א כְגֶ֣בֶר חֲלָצֶ֑יךָ
וְ֝אֶשְׁאָלְךָ֗ וְהוֹדִיעֵֽנִי׃
ד אֵיפֹ֣ה הָ֭יִיתָ בְּיׇסְדִי־אָ֑רֶץ
הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ בִינָֽה׃
ה מִי־שָׂ֣ם מְ֭מַדֶּיהָ כִּ֣י תֵדָ֑ע
א֤וֹ מִֽי־נָטָ֖ה עָלֶ֣יהָ קָּֽו׃
ו עַל־מָ֭ה אֲדָנֶ֣יהָ הׇטְבָּ֑עוּ
א֥וֹ מִי־יָ֝רָ֗ה אֶ֣בֶן פִּנָּתָֽהּ׃
ז בְּרׇן־יַ֭חַד כּ֣וֹכְבֵי בֹ֑קֶר
וַ֝יָּרִ֗יעוּ כׇּל־בְּנֵ֥י אֱלֹהִֽים׃
ח וַיָּ֣סֶךְ בִּדְלָתַ֣יִם יָ֑ם
בְּ֝גִיח֗וֹ מֵרֶ֥חֶם יֵצֵֽא׃
ט בְּשׂוּמִ֣י עָנָ֣ן לְבֻשׁ֑וֹ
וַ֝עֲרָפֶ֗ל חֲתֻלָּתֽוֹ׃
י וָאֶשְׁבֹּ֣ר עָלָ֣יו חֻקִּ֑י
וָ֝אָשִׂ֗ים בְּרִ֣יחַ וּדְלָתָֽיִם׃
יא וָאֹמַ֗ר עַד־פֹּ֣ה תָ֭בוֹא וְלֹ֣א תֹסִ֑יף
וּפֹא־יָ֝שִׁ֗ית בִּגְא֥וֹן גַּלֶּֽיךָ׃
יב הֲֽ֭מִיָּמֶיךָ צִוִּ֣יתָ בֹּ֑קֶר
ידעתה שחר [יִדַּ֖עְתָּ הַשַּׁ֣חַר] מְקֹמֽוֹ׃
יג לֶ֭אֱחֹז בְּכַנְפ֣וֹת הָאָ֑רֶץ
וְיִנָּעֲר֖וּ רְשָׁ^עִ֣ים מִמֶּֽנָּה׃
יד תִּ֭תְהַפֵּךְ כְּחֹ֣מֶר חוֹתָ֑ם
וְ֝יִֽתְיַצְּב֗וּ כְּמ֣וֹ לְבֽוּשׁ׃
טו וְיִמָּנַ֣ע מֵרְשָׁ^עִ֣ים אוֹרָ֑ם
וּזְר֥וֹעַ רָ֝מָ֗ה תִּשָּׁבֵֽר׃
טז הֲ֭בָאתָ עַד־נִבְכֵי־יָ֑ם
וּבְחֵ֥קֶר תְּ֝ה֗וֹם הִתְהַלָּֽכְתָּ׃
יז הֲנִגְל֣וּ לְ֭ךָ שַׁעֲרֵי־מָ֑וֶת
וְשַׁעֲרֵ֖י צַלְמָ֣וֶת תִּרְאֶֽה׃
יח הִ֭תְבֹּנַנְתָּ עַד־רַחֲבֵי־אָ֑רֶץ
הַ֝גֵּ֗ד אִם־יָדַ֥עְתָּ כֻלָּֽהּ׃
יט אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יִשְׁכׇּן־א֑וֹר
וְ֝חֹ֗שֶׁךְ אֵי־זֶ֥ה מְקֹמֽוֹ׃
כ כִּ֣י תִ֭קָּחֶנּוּ אֶל־גְּבוּל֑וֹ
וְכִי־תָ֝בִ֗ין נְתִיב֥וֹת בֵּיתֽוֹ׃
כא יָ֭דַעְתָּ כִּי־אָ֣ז תִּוָּלֵ֑ד
וּמִסְפַּ֖ר יָמֶ֣יךָ רַבִּֽים׃
כב הֲ֭בָאתָ אֶל־אֹצְר֣וֹת שָׁ֑לֶג
וְאוֹצְר֖וֹת בָּרָ֣ד תִּרְאֶֽה׃
כג אֲשֶׁר־חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־צָ֑ר
לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃
כד אֵי־זֶ֣ה הַ֭דֶּרֶךְ יֵחָ֣לֶק א֑וֹר
יָפֵ֖ץ קָדִ֣ים עֲלֵי־אָֽרֶץ׃
כה מִֽי־פִלַּ֣ג לַשֶּׁ֣טֶף תְּעָלָ֑ה
וְ֝דֶ֗רֶךְ לַחֲזִ֥יז קֹלֽוֹת׃
כו לְ֭הַמְטִיר עַל־אֶ֣רֶץ לֹא־אִ֑ישׁ
מִ֝דְבָּ֗ר לֹא־אָדָ֥ם בּֽוֹ׃
כז לְהַשְׂבִּ֣יעַ שֹׁ֭אָה וּמְשֹׁאָ֑ה
וּ֝לְהַצְמִ֗יחַ מֹ֣צָא דֶֽשֶׁא׃
כח הֲיֵשׁ־לַמָּטָ֥ר אָ֑ב
א֥וֹ מִי־ה֝וֹלִ֗יד אֶגְלֵי־טָֽל׃
כט מִבֶּ֣טֶן מִ֭י יָצָ֣א הַקָּ֑רַח
וּכְפֹ֥ר שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יְלָדֽוֹ׃
ל כָּ֭אֶבֶן מַ֣יִם יִתְחַבָּ֑אוּ
וּפְנֵ֥י תְ֝ה֗וֹם יִתְלַכָּֽדוּ׃
לא הַֽ֭תְﬞקַשֵּׁר מַעֲדַנּ֣וֹת כִּימָ֑ה
אֽוֹ־מֹשְׁכ֖וֹת כְּסִ֣יל תְּפַתֵּֽחַ׃
לב הֲתֹצִ֣יא מַזָּר֣וֹת בְּעִתּ֑וֹ
וְ֝עַ֗יִשׁ עַל־בָּנֶ֥יהָ תַנְחֵֽם׃
לג הֲ֭יָדַעְתָּ חֻקּ֣וֹת שָׁמָ֑יִם
אִם־תָּשִׂ֖ים מִשְׁטָר֣וֹ בָאָֽרֶץ׃
לד הֲתָרִ֣ים לָעָ֣ב קוֹלֶ֑ךָ
וְֽשִׁפְעַת־מַ֥יִם תְּכַסֶּֽךָּ׃
ח לה הַֽתְﬞשַׁלַּ֣ח בְּרָקִ֣ים וְיֵלֵ֑כוּ
וְיֹֽאמְר֖וּ לְךָ֣ הִנֵּֽנוּ׃
לו מִי־שָׁ֭ת בַּטֻּח֣וֹת חׇכְמָ֑ה
א֤וֹ מִֽי־נָתַ֖ן לַשֶּׂ֣כְוִי בִינָֽה׃
לז מִֽי־יְסַפֵּ֣ר שְׁחָקִ֣ים בְּחׇכְמָ֑ה
וְנִבְלֵ֥י שָׁ֝מַ֗יִם מִ֣י יַשְׁכִּֽיב׃
לח בְּצֶ֣קֶת עָ֭פָר לַמּוּצָ֑ק
וּרְגָבִ֥ים יְדֻבָּֽקוּ׃
לט הֲתָצ֣וּד לְלָבִ֣יא טָ֑רֶף
וְחַיַּ֖ת כְּפִירִ֣ים תְּמַלֵּֽא׃
מ כִּֽי־יָשֹׁ֥חוּ בַמְּעוֹנ֑וֹת
יֵֽשְׁב֖וּ בַסֻּכָּ֣ה לְמוֹ־אָֽרֶב׃
מא מִ֤י יָכִ֥ין לָעֹרֵ֗ב צֵ֫יד֥וֹ
כִּֽי־יְ֭לָדָו אֶל־אֵ֣ל יְשַׁוֵּ֑עוּ
יִ֝תְע֗וּ לִבְלִי־אֹֽכֶל׃

עם ביאור

קישור לפרק זה במהדורה המבוארת

ה' עונה לאיוב - הקדמה לדבריו

א וַיַּעַן יְהוָה אֶת אִיּוֹב (מן) (הסערה) מִן הַסְּעָרָה אותה הרוח שמוטטה את בית בנו הבכור והמיתה את בניו וַיֹּאמַר.

"
ב מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה שבמקום לומר דברי חכמה שמאירים, הוא אומר דברים חשוכים שמרבים בחוסר בהירות בְמִלִּין במילים שכביכול נראות חכמות, אך הם... בְּלִי דָעַת? ג אֱזָר חגור נָא כְגֶבֶר חֲלָצֶיךָ מתניך, וְאֶשְׁאָלְךָ וְהוֹדִיעֵנִי למרות אמירה זו, אין ציפייה שאכן יענה שכן מדובר בשאלות רטוריות. ד

שאלות רטוריות המבטאות את חוסר ההבנה של איוב בתהליך היווצרות העולם

אֵיפֹה הָיִיתָ בְּיָסְדִי אָרֶץ עולם, הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ בִינָה אם יש לך ידע על כך. ה מִי שָׂם מְמַדֶּיהָ המידות שלה כִּי תֵדָע, אוֹ מִי נָטָה עָלֶיהָ קָּו מכשיר מדידה; אינך מכיר את תכניות העולם ודרך היווצרותו. ו עַל מָה אֲדָנֶיהָ הָטְבָּעוּ הבסיסים של הארץ עומדים ומוטבעים, אוֹ מִי יָרָה הציב אֶבֶן פִּנָּתָהּ אבן היסוד שלה. ז בְּרָן כאשר שרו יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר, וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים מלאכים.

שבח על עוצמת ה' בים ועל הבלימה שלו

ח וַיָּסֶךְ מיהו שסכר בִּדְלָתַיִם יָם, בְּגִיחוֹ מֵרֶחֶם יֵצֵא עוד מאז שהים נולד, כביכול. . ט בְּשׂוּמִי עָנָן לְבֻשׁוֹ, וַעֲרָפֶל חֲתֻלָּתוֹ החיתול שלו; הים הגדול נראה שנוגע בשמים ומלובש בענן, והערפל שסביבו כביכול החיתול שלו. י וָאֶשְׁבֹּר עָלָיו חֻקִּי בעזרת החוק שלי שברתי את כוחו והגבלתי אותו, וָאָשִׂים בְּרִיחַ וּדְלָתָיִם. יא וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, וּפֹא יָשִׁית יושם כוחך בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ בגליך המתנשאים. יב הְמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר האם מיום היותך אירע שציוות על הבוקר להופיע?, (ידעתה) (שחר) יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקֹמוֹ האם מיום היותך יצא לך לומר לשחר מה המקום שלו, שממנו.... יג לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ השחר תחזיק בשוליים של העולם, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁ^עִים מִמֶּנָּה בעזרת האור שתפשט מקצוות הארך הרשעים שפועלים בחושך מתנערים מהעולם. יד תִּתְהַפֵּךְ כְּחֹמֶר חוֹתָם בכל בוקר הארץ מקבלת צורה חדשה מהשמש והופכת למשהו אחר, כמו חומר חותם - חומר רך שמקבל צורות שונות, וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ ובני האדם מתייצבים על הארץ ומתחלפים כמו הבגדים שמתחלפים. טו וְיִמָּנַע מֵרְשָׁ^עִים אוֹרָם בבו הזמן ימנע מהרשעים האור שלהם, וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר את כל מי שכביכול חזק, ישבור האור שיגיע אל הארץ. טז הֲבָאתָ עַד נִבְכֵי מעמקי יָם, וּבְחֵקֶר תְּהוֹם הִתְהַלָּכְתָּ האם ידוע לך מה מתרחש בתהומות?. יז הֲנִגְלוּ לְךָ שַׁעֲרֵי מָוֶת, וְשַׁעֲרֵי צַלְמָוֶת תִּרְאֶה האם גילת את סודו של המוות?. יח הִתְבֹּנַנְתָּ עַד רַחֲבֵי אָרֶץ, הַגֵּד אִם יָדַעְתָּ כֻלָּהּ האם אתה מכיר את העולם כולו?. יט אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יִשְׁכָּן אוֹר, וְחֹשֶׁךְ אֵי זֶה מְקֹמוֹ האם אתה יודע את מקומם של האור והחושך, על מנת.... כ כִּי תִקָּחֶנּוּ אֶל גְּבוּלוֹ, וְכִי תָבִין נְתִיבוֹת בֵּיתוֹ בשביל שתבין מהם הדרכים שיקחו אותו אל המקום שאליו הוא שייך וששם נמצאים הגבולות שלו. כא יָדַעְתָּ כִּי אָז תִּוָּלֵד, וּמִסְפַּר יָמֶיךָ רַבִּים ברור שידעת את כל אלו, כי מאז בריאת העולם אתה נוצרת, ואתה חיי מאז ועד עכשיו (ה' אומר לו בציניות כביכול, שהרי ברור שאיוב לא נולד בבריאת העולם. כב הֲבָאתָ אֶל אֹצְרוֹת שָׁלֶג, וְאֹצְרוֹת בָּרָד תִּרְאֶה האם אתה מכיר את המקום שבו נמצאים השלג והברד. כג אֲשֶׁר חָשַׂכְתִּי לְעֶת צָר, לְיוֹם קְרָב וּמִלְחָמָה שאותם, הברד והשלג, שמרתי להילחם עם הרשעים לזמן המתאים לכך. כד אֵי זֶה הַדֶּרֶךְ יֵחָלֶק אוֹר מאיזה מקום מפציע האור?, יָפֵץ קָדִים עֲלֵי אָרֶץ מאיפה הרוח המזרחית מתפזרת על הארץ?. כה מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה מי ביקע דרך לטיפת הגשם על מנת שתגיע למקום ספציפי?, וְדֶרֶךְ לַחֲזִיז קֹלוֹת כנ"ל לרעם. כו לְהַמְטִיר עַל אֶרֶץ לֹא אִישׁ, מִדְבָּר לֹא אָדָם בּוֹ. כז לְהַשְׂבִּיעַ שֹׁאָה וּמְשֹׁאָה הסיבה שאני ממטיר על מקומות ללא אנשים, זה כדי להשביע את אותם מקומות מוזנחים ושמזניחים אנשים, וּלְהַצְמִיחַ מֹצָא דֶשֶׁא. כח הֲיֵשׁ לַמָּטָר אָב, אוֹ מִי הוֹלִיד אֶגְלֵי טָל. כט מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח, וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ. ל כָּאֶבֶן מַיִם יִתְחַבָּאוּ, וּפְנֵי תְהוֹם יִתְלַכָּדוּ. לא הַתְקַשֵּׁר מַעֲדַנּוֹת כִּימָה, אוֹ מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. לב הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ, וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם. לג הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם, אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ. לד הֲתָרִים לָעָב קוֹלֶךָ, וְשִׁפְעַת מַיִם תְּכַסֶּךָּ. לה הַתְשַׁלַּח בְּרָקִים וְיֵלֵכוּ, וְיֹאמְרוּ לְךָ הִנֵּנוּ. לו מִי שָׁת בַּטֻּחוֹת חָכְמָה, אוֹ מִי נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִינָה. לז מִי יְסַפֵּר שְׁחָקִים בְּחָכְמָה, וְנִבְלֵי שָׁמַיִם מִי יַשְׁכִּיב. לח בְּצֶקֶת עָפָר לַמּוּצָק, וּרְגָבִים יְדֻבָּקוּ. לט הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף, וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא. מ כִּי יָשֹׁחוּ בַמְּעוֹנוֹת, יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ אָרֶב. מא מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ כִּי (ילדו) יְלָדָיו אֶל אֵל יְשַׁוֵּעוּ, יִתְעוּ לִבְלִי אֹכֶל.

"