מ"ג תהלים ל א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מזמור שיר חנכת הבית לדוד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִזְמ֡וֹר שִׁיר־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיר חנוכת הבית" - שיאמרוהו הלוים בחנכת הבית בימי שלמה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

מזמור, חנוכת הבית - יש אומרים: שצוה דוד שינגנו המשוררים זה המזמור בחנוכת הבית הראשון.

ויש אומרים: בחנוכת הבית השני או השלישי, כי דמה ימי הגלות לימי החולי כאשר אפרש. והקרוב אלי: כי זה המזמור חברו בחנוכת ביתו בית ארזים, כי הכתוב לא הזכיר בית השם וכמוהו: עור ופסח לא יבוא אל הבית כאשר פירשתי במקומו, ואותו הזמן חלה דוד ויחי מחליו. ויאמר רבי משה: כי דוד התאבל כאשר אמר לו נתן כי הוא לא יבנה הבית לשם וכאשר אמר לו, כי שלמה בנו יבנה הבית אז התאזר שמחה תחת אבלו כי בנו כמוהו ולא יחרפהו האויב.

ואמר: כי יגון הנפש נמשל לחולי הגוף ויותר קשה, כדרך: רוח איש יכלכל מחלהו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"חנוכת הבית" - המזמור הזה תקן לאמרו בעת חנוכת בית המקדש  

מצודת ציון

"חנוכת" - התחלת הדבר שעתיד לעמוד בה קרוי חנוך בלשון המקרא

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שיר חנוכת הבית", המזמור כולו יוסד לתת הודאה בחלותו ויחי מחליו, ולא נמצא בו שום ענין מחנוכת הבית? ומבואר שהבית המוזכר פה הוא הבית המשלי, הוא הגוף שהוא מעון לנפש ובית להאדם הפנימי השוכן ודר בקרבו, כי הנפש הוא האדם באמת, והגוף החמרי הוא רק בית חומר לשבתה כל ימי היותה במצודה, (כמ"ש אף כי שוכני בתי חומר, ביום שיזועו שומרי הבית), ועת חלה אז רופפו עמודי הבית ומכונותיו, ואחר שנתרפא נבנה הבית על תילו וישב לימי עלומיו, לכן ציין שם השיר בשם "חנוכת הבית לדוד", ר"ל בית דוד העצמי, מעון נפשו שנתחנך בהרפאותו: