פתיחת התפריט הראשי

אבן עזרא על תהלים ל

פסוק אעריכה

מזמור, חנוכת הבית - יש אומרים: שצוה דוד שינגנו המשוררים זה המזמור בחנוכת הבית הראשון. ויש אומרים: בחנוכת הבית השני או השלישי, כי דמה ימי הגלות לימי החולי כאשר אפרש. והקרוב אלי: כי זה המזמור חברו בחנוכת ביתו בית ארזים, כי הכתוב לא הזכיר בית השם וכמוהו: עור ופסח לא יבוא אל הבית כאשר פירשתי במקומו, ואותו הזמן חלה דוד ויחי מחליו. ויאמר רבי משה: כי דוד התאבל כאשר אמר לו נתן כי הוא לא יבנה הבית לשם וכאשר אמר לו, כי שלמה בנו יבנה הבית אז התאזר שמחה תחת אבלו כי בנו כמוהו ולא יחרפהו האויב. ואמר: כי יגון הנפש נמשל לחולי הגוף ויותר קשה, כדרך: רוח איש יכלכל מחלהו.

פסוק בעריכה

ארוממך - כנגד דליתני כפי מחשבתי שהוא מת וטעם ולא שמחת – ככתוב במזמור: אשרי משכיל אל דל, כי דרך אחד לשניהם.


פסוק געריכה

ה' - טעם שועתי אליך - לבדך ולא לרופא ותרפאני.


פסוק דעריכה

ה' - הטעם כמעט וירד אל הקבר ומצאנו מירדי בור שלם, כמו תחת רדפי טוב.


פסוק העריכה

זמרו - בעבור היות דוד חסיד, ככתוב: ולא תתן חסידך חסדי דוד יבשר החסידים, שאם קרה להם כאשר קרהו, השם יצילם.


פסוק ועריכה

כי - טעם חיים ארוכים, כמו אנשי מדות גדולות ודרך משל אמר, כי הבכי ילין, או יחסר הפועל, כמו: אשר ילדה אותה.

והטעם בערב ילין – המלין בבכי, ולבקר ברינה כי חסרון הבית בכל המקרא הרבה, כמו: הנמצא בבית ה'.


פסוק זעריכה

ואני - אמר ר' משה: זה טעם ויהי כי ישב המלך בביתו כאשר ענהו נתן כל אשר בלבבך עשה. וזה רחוק. והנכון: כאשר יקרה לבריא בגופו ובחזקתו שיחשוב שככה יהיה תמיד ולא יבוא לו חולי, שיחלש כחו.


פסוק חעריכה

ה' - עתה אדע כי כחי מאתך היה בבריאותי, כי עת שהסתרת פניך הייתי נבהל. אמר רבי משה: כי העמדת הטעם העמדתני להררי עז כמו למען יזמרך כבוד שהוא כבודי. ואחרים אמרו: כי יו"ד להררי סימן המדבר, והטעם לשום אותו כמו הר. ורבי יהודה הלוי אמר: כי להררי, כמו: הררי בשדה כי משקלי השמות משתנים.


פסוק טעריכה

אליך - יספר כי לא מצא מה לעשות כי אם לקרוא ולהתחנן ולומר: מה תועלת במותי?! כי הדם הוא הנפש וכתוב: ושרט לנפש.


פסוק יעריכה

היודך עפר - ככתוב: וישוב העפר אל הארץ.


פסוק יאעריכה

פסוק יבעריכה

הפכת - שמח כי יחיה עד מלאת נשמתו לעבוד בוראו ולהכיר מעשיו, כי בעבור זה נברא.

וטעם: פתחת שקי – דרך משל המתאבל על נפשו.

וטעם: ותאזרני – לחיזוק.


פסוק יגעריכה

למען - והטעם אני אודך – כל ימי למען יודך.

ויזמרך – כל אדם שיש לו כבוד. והטעם: נשמה חכמה ובעבור כי המשכילים מעטים.

אמר: כבוד – ולא כל כבוד.