מ"ג תהלים לו ד


<< · מ"ג תהלים · לו · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דִּבְרֵי פִיו אָוֶן וּמִרְמָה חָדַל לְהַשְׂכִּיל לְהֵיטִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דִּבְרֵי־פִ֭יו אָ֣וֶן וּמִרְמָ֑ה
  חָדַ֖ל לְהַשְׂכִּ֣יל לְהֵיטִֽיב׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חדל להשכיל להיטיב" - מנע עצמו מהשכיל להיטיב מעשיו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

דברי - ונקשר חדל עם למ"ד, כמו: ויחדלו לבנות העיר.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

דברי פיו און ומרמה כי אם ידבר טוב בפיו, און ומרמה הוא כי בלבו הוא חושב רע.


חדל להשכיל לקחת מוסר להשכיל לבו.


להיטיב: ולהיטיב דרכו.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"און" - עמל ושקר 

מצודת דוד

"דברי פיו" - והרשע ניסת לו ובפיו ידבר און ומרמה ומונע עצמו להשכיל בדבר ולחקור על האמת ולהטיב דרכו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דברי", אחר שספר נאום הפשע וטענותיו, כפי מה שהם בקרב לבו שגם הוא עברו בלבבו טענות היצר ופתויו, יאמר כי הוא בחן כי "דברי פיו" של הפשע הם "און ומרמה" שמופתיו אשר לוקח מהשכל העיוני הם מרמה וזיוף, והטענות שטוען מצד השכל המעשי הם און, שמצד שלבו מלא און לכן טוב בעיניו כל רע, ומבאר שמה שטועה בשכל העיוני בא מצד "שחדל להשכיל" לא מצד שהשכיל רק מצד שלא השכיל, שאם היה משכיל על דבר היה מוצא האמת, ומה שטעה מצד השכל המעשי בא מצד "שחדל להיטיב", שאם היה רוצה להיטיב מעשיו היה מרגיש שמצות ה' הם טובים וישרים:

 

<< · מ"ג תהלים · לו · ד · >>