מ"ג תהלים לה כ


<< · מ"ג תהלים · לה · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י לֹ֥א שָׁל֗וֹם יְדַ֫בֵּ֥רוּ
  וְעַ֥ל רִגְעֵי־אֶ֑רֶץ
  דִּבְרֵ֥י מִ֝רְמ֗וֹת יַחֲשֹׁבֽוּן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על רגעי ארץ" - על דכאי ארץ וכן רוגע הים (ירמיהו ל"א) עורי רגע (איוב ז') וכן פירש דונש

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי - אמר רבי משה: כי רגעי ארץ בקיעי ארץ והטעם רמז למסתור, וכמוהו: עורי רגע וימאס.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי לא שלום ידברו כמו: ולא יכלו דברו לשלם (בראשית לז ד).


ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון: ארץ בסגו"ל ובאתנ"ח; והם ארבעה במסרה [2].

ויש מפרשים (דונש, רש"י, רבי משה הכהן גקטילא ואחרים): רגעי מן רגע הים (ירמיהו לא לה) שהוא ענין בקיעה; כן רגעי ארץ בקיעי ארץ, כלומר במקומות נסתרים; ואיננו נכון.

כי למחשבה אין צריך מקום נסתר, אלא לדבור או למעשה.

ויש מפרשים (רש"י וגם כן אחרים): רגעי ארץ מענין מרגוע, שהוא ענין מנוחה; ופרוש רגעי ארץ: ענוי ארץ.

וקראם כן לפי שהענוים הם רפים ודעתם נוחה.

ויש לפרש עוד רגעי ארץ: הדשנים והשאננים שהם במרגוע ונחת.

ופרוש ועל: כמו ועם; וכן: ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה כב).

ופרושו: אלו החנפים והלועגים עם אלה הדשנים והשאננים הרשעים יחשבון דברי מרמות עלי; והם בנחת ואני בגולה ובצרה.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"רגעי" - ענין בקוע כמו עורי רגע (איוב ז'

מצודת דוד

"ועל רגעי ארץ" - על הנסתרים מפניהם בבקעי ארץ יחשבו מרמה

"כי לא שלום ידברו" - כל דבריהם בריב ומצה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי", אויביו היו מוציאים דבה עליו, ודרך מוציא דבה להרחיק עדותו, וכששאלו להם ממי שמעתם דבר זה שאתם אומרים עליו רע, היו אומרים ששמעו מפלוני ופלוני שכבר מתו, וז"ש שע"י "שלא שלום ידברו" שעי"כ "דברי מרמות יחשבון על רגעי ארץ", היו אומרים שנוחי ארץ וישני קברות אמרו דבר זה, אבל אח"כ החזיקו בדבתם ויעיזו פניהם שראו דבר זה הם בעצמם בעיניהם, וז"ש.

ביאור המילות

"רגעי ארץ". נוחי ארץ, (מלשון מרגוע) שהם המתים:
 

<< · מ"ג תהלים · לה · כ · >>


  1. ^ *הערת המדפיס: (במקרא?) ; ואלה הם דברי המסרת: ד' פתחין באתנחתא; ופתחי"ן בלשון בעלי המסרת והבאים אחריהם מאות בשנים, הם: סגולי"ם.
  2. ^ *הערת המדפיס: (במקרא?) ; ואלה הם דברי המסרת: ד' פתחין באתנחתא; ופתחי"ן בלשון בעלי המסרת והבאים אחריהם מאות בשנים, הם: סגולי"ם.