מ"ג תהלים כה א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לדוד אליך יהוה נפשי אשא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְדָוִד אֵלֶיךָ יְהוָה נַפְשִׁי אֶשָּׂא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְדָוִ֡ד
  אֵלֶ֥יךָ יְ֝הֹוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"נפשי אשא" - אכוון לבי

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לדוד אליך ה' נפשי אשא - אמר רבי משה: טעם נפשי אשא כדרך מנחה כמו: וישא משאות. והנכון בעיני: שהוא כמו: ואליו הוא נושא את נפשו, לא לאחר.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לדוד זה המזמור נאמר באל"ף בי"ת; וכן יש אחרים בספר כמוהו.

ויש אות אחת בראש כל פסוק, ויש שני פסוקים באות אחת, ויש בפסוק אחד שתי אותיות; ולא נודע אצלנו מפני מה באלו יותר מבאחרים אלא אם כן נזדמן לו בפיו ברוח הקדש.

ויראה שכל מזמור שנאמר באל"ף בי"ת לפי גדלו ולפי הדברים הנכבדים הנאמרים בו נאמר כן.

והנה אין בו בי"ת בראש פסוק ולא וא"ו ולא קו"ף; ויש בו רי"ש שתי פעמים.

ויש אומרים כי הבי"ת היא מלת בך הסמוכה לאלהי (פסוק ב).

וכן וא"ו ולמדני (פסוק ה) ; ולא נודע באמת.

והדרש (שוחר טוב בקצת הוספה): בך עשרים ושתים אותיות.

ופרוש: אליך יהוה נפשי אשא: דרך תחנה כמו נשא לבבנו אל כפים (איכה ג מא).

ויש מפרשים (רבי משה הכהן גיקטילא וזולתו): דרך מנחה כמו וישא משאת מאת פניו אלהם (בראשית מג לד).

ובדרש (שוחר טוב בשנוים): כמו ואליו הוא נשא את נפשו (דברים כד טו) ; כמו השכיר שמקוה שכרו כן אקוה טובך וחסדך.

דבר אחר: נפשי אשא זהו שאמר (תהלים לא ו): בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יי' אל אמת.

כשהאדם ישן מפקיד רוחו אצל הקדוש ברוך הוא שמא עמד שחרית ולא מצאה? הרי כתוב: יי' אל אמת.

אמר רבי אלכסנדרי: בנוהג שבעולם אדם מפקיד אצל חברו חדשים ומחזירם ישנים, אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן אדם יגע במלאכתו כל היום ולעת ערב נפשו יגעה ושחוקה והוא ישן ומשלים נפשו אצל הקדוש ברוך הוא ובשחרית היא חוזרת לגופה חדשה ונוחה דכתיב (איכה ג כג): חדשים לבקרים רבה אמונתך.

רבי סימון בשם רבי שמעון אומר: ממה שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שרבה אמונתך לתחית המתים [2].

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"נפשי אשא" - אמסור נפשי לך למנה 

מצודת ציון

"אשא" - ענין מנחה ודורון כמו וישא משאות מאת פניו (בראשית מ"ד)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לדוד אליך ה' נפשי אשא", פסוק זה הוא קוטב המזמור ויסודו, בו יאמר, שכמו שהמורה בחצים ישים לו אות שאליו יורה למטרה, כן שם את ה' לאות ולמטרה אל כל מבוקשיו וחפציו, בין הגשמיים בין הרוחניים, ואמר רק "אליך ה' אשא נפשי", אתה עיקר מגמתי לא דבר זולתך, שכל עניני אתה הוא תכלית מבוקשי, וכל חפצי הם רק אמצעיים להגיע על ידם אל התכלית זה:

ביאור המילות

"אליך נפשי אשא". כמו ואליו הוא נושא את נפשו, שכל נפשו תלויה בדבר זה:
 


  1. ^ * הערת המדפיס: כנראה היתה נסחא נכונה לפני רבנו המחבר ולא כבשוחר טוב הנדפס, שיש בו ערבוב דברים, קצתם לקוחים ממדרש איכה רבתי.
  2. ^ * הערת המדפיס: כנראה היתה נסחא נכונה לפני רבנו המחבר ולא כבשוחר טוב הנדפס, שיש בו ערבוב דברים, קצתם לקוחים ממדרש איכה רבתי.